
מענק התמדה למנכ"ל: חברת הביטוח מגדל רוצה יציבות בשדרה הניהולית ומוכנה לשלם הרבה יותר
צמרת ההנהלה של מגדל עוברת תהפוכות: בשבע השנים האחרונות התחלפו בה שישה יו"רים ושלושה מנכ"לים. רק לאחרונה גם מנהל חטיבת ההשקעות הודיע על התפטרות. איך…
בעידן הדיגיטלי, אבטחת מידע וסייבר הפכו לנושאים קריטיים עבור ארגונים בכל העולם. ממשלות ורגולטורים מטילים תקנות מחמירות על עסקים כדי להבטיח הגנה על נתונים רגישים ולמנוע מתקפות סייבר. במאמר זה, נסקור את דרישות הרגולציה המרכזיות בתחום הסייבר, נסביר כיצד הן משפיעות על עסקים, ונציג דרכים לעמידה בתקנים המחמירים.
GDPR (General Data Protection Regulation) – האיחוד האירופי
רגולציה זו, שנכנסה לתוקף בשנת 2018, מחייבת חברות המנהלות מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי להגן על פרטיות המשתמשים. הארגונים מחויבים ליישם אמצעי אבטחה מתקדמים, לדווח על פרצות מידע בתוך 72 שעות ולמנות קצין הגנת נתונים (DPO). אי-עמידה בתקנות עלולה לגרור קנסות כבדים של עד 4% מהמחזור השנתי של החברה.
CCPA (California Consumer Privacy Act) – קליפורניה, ארה"ב
חוק זה, שנחקק בשנת 2020, מקנה לתושבי קליפורניה שליטה רחבה על הנתונים האישיים שלהם. החברות מחויבות לספק לצרכנים מידע על הנתונים הנאספים עליהן, לאפשר להם למחוק מידע אישי ולבחור שלא לשתף מידע עם צדדים שלישיים.
מכון התקנים האמריקאי (NIST) פיתח מסגרת לניהול סיכוני סייבר בארגונים, המסייעת בהערכת סיכונים, מניעה, זיהוי, תגובה והתאוששות מאירועי סייבר. אמנם זו אינה חובה חוקית, אך ארגונים רבים מאמצים את ההנחיות לצורך עמידה בתקנים מחמירים.
תקן זה קובע נהלים לניהול אבטחת מידע בארגונים. הוא כולל שיטות לניהול סיכונים, מדיניות אבטחה, בקרת גישה וניטור מערכות מידע. ארגונים שמבקשים להוכיח מחויבות לאבטחת מידע נדרשים לעמוד בתקנים אלה ולהשיג הסמכה מתאימה.
חוק הגנת הפרטיות והתקנות להגנת מידע אישי- חוק זה מחייב ארגונים לשמור על פרטיות המידע של אזרחים ישראלים, לקבוע נהלי אבטחה מחמירים ולדווח על אירועי אבטחת מידע חמורים לרשות להגנת הפרטיות.
הוראות רשות ניירות ערך ורגולציה פיננסית- גופים פיננסיים בישראל מחויבים לעמוד בנהלים מחמירים של רשות ניירות ערך, הכוללים פיקוח על ניהול מערכות מידע והטמעת בקרות למניעת חדירות סייבר.
הנחיות מערך הסייבר הלאומי- מערך הסייבר בישראל מפרסם המלצות ותקנים להגנה על תשתיות קריטיות, ומחייב חברות בתעשיות רגישות לפעול בהתאם להנחיות מחמירות בתחום אבטחת המידע.
מיפוי וניהול נתונים – הבנת סוגי הנתונים שהעסק מחזיק, קביעת נהלי אבטחה וניהול נתוני לקוחות בהתאם לתקנות הרלוונטיות.
הטמעת בקרות אבטחה – שימוש בהצפנת נתונים, אימות דו-שלבי, מערכות זיהוי חדירות (IDS) ומדיניות סיסמאות מחמירות.
הדרכת עובדים – הכשרה שוטפת בנושא אבטחת מידע ומודעות למתקפות סייבר, כגון פישינג והנדסה חברתית.
בדיקות אבטחה תקופתיות – ביצוע מבדקי חדירות (Penetration Testing) וסקירות אבטחה כדי לזהות נקודות תורפה פוטנציאליות.
היערכות לאירועי סייבר – יצירת תוכניות תגובה לאירועי אבטחת מידע, כולל דרכי פעולה במקרה של מתקפה.
לסיכום,
רגולציות בתחום הסייבר הולכות ומחמירות במטרה להגן על נתוני ארגונים ולקוחות מפני איומים דיגיטליים. עסקים המעוניינים לעמוד בדרישות נדרשים להשקיע בהטמעת בקרות אבטחה, הדרכות לעובדים ושמירה על שקיפות מול הרשויות. היערכות נכונה ועמידה בתקנים תבטיח לארגון יציבות תפעולית, מניעת קנסות ויצירת אמון בקרב לקוחותיו.