האם ביטוח ישיר הפרה את הסכמת הלקוחות בעת חידוש הפוליסות?

Or Shushan

נקודות עיקריות:

• • בית המשפט המחוזי אישר תביעה ייצוגית בהיקף של 200 מיליון ש”ח נגד חברת ביטוח ישיר, בטענה כי חידשה פוליסות רכב ורכוש באופן אוטומטי ללא הסכמת לקוחות מפורשת.
  • בית המשפט קבע כי הנחיות רשות שוק ההון, אשר אפשרו חידוש אוטומטי, אינן חוקיות והיה על חברות הביטוח להתעלם מהן.
  • ביטוח ישיר מתכננת לערער, בטענה שפעלה בהתאם לנוהג הרגולטורי וכי סיפקה כיסוי ביטוחי מלא ללקוחות בתקופה הרלוונטית.

בפסק דין תקדימי, בית המשפט המחוזי קיבל תביעה ייצוגית בהיקף של 200 מיליון ש”ח נגד חברת ביטוח ישיר, בטענה כי החברה חידשה פוליסות ביטוח רכב ורכוש בין השנים 2005 ל־2011 ללא הסכמה מפורשת מצד בעלי הפוליסות. פסק הדין מהווה אתגר משמעותי לנוהגים ותיקים בענף ומעלה שאלות על האיזון בין הנחיות רגולטוריות לבין עצמאות חוזית בשוק הביטוח הישראלי.

ההליך, המתנהל זה למעלה מעשור, מתמקד בשאלת החוקיות של חידושים אוטומטיים של פוליסות — פרקטיקה נפוצה בענף הביטוח בשנות האלפיים המוקדמות. בית המשפט קבע כי הנחיות רשות שוק ההון שאפשרו חידוש אוטומטי היו בטלות, וכי היה על ביטוח ישיר לפעול באופן עצמאי כדי להגן על זכויות הצרכנים, במקום להסתמך על הנחיות רגולטוריות שגויות.

בית המשפט מערער על לגיטימיות רגולטורית

הנימוקים של בית המשפט מהווים מקרה חריג שבו רשות שיפוטית מבטלת ישירות הוראות רגולטוריות. על פי פסק הדין, “ביטוח ישיר לא יכולה הייתה להסתמך על הנחיות רשות שוק ההון כמגן מפני אחריות,” ונקבע כי על החברה חלה חובה עצמאית לקבל הסכמה אקטיבית מהלקוחות לפני חידוש הפוליסות.

עוד ציין בית המשפט כי אף שהלקוחות קיבלו כיסוי ביטוחי ונהנו ממנו במהלך השנים שבמחלוקת, תהליך החידוש פגע בשקיפות וביכולת הבחירה התחרותית שלהם. בכך שלא יצרה קשר עם הלקוחות טרם החידוש, ביטוח ישיר פגעה לכאורה בכוח המיקוח שלהם ומנעה מהם להשוות מחירים ותנאים מול מתחרים.

כדי להעריך את היקף הנזק הפוטנציאלי, מינה בית המשפט מומחה חיצוני שיקבע את גודל הקבוצה הנפגעת ואת גובה הפרמיה הממוצעת ששולמה בשנים הרלוונטיות. ממצאי הבדיקה יהיו קריטיים בקביעת סכום ההחזר הפוטנציאלי לבעלי הפוליסות.

התפתחות משפטית: מכישלון בהודעה להפרת חוזה

זהו פסק הדין המשמעותי השני בתיק זה. בהחלטה קודמת קבעה השופטת מירב נדב כי כישלונה של ביטוח ישיר להודיע ללקוחות על חידוש הפוליסות הוא לב המחלוקת. אולם, בשנת 2016 הצליחו התובעים בערעורם לטעון כי חידוש אוטומטי ללא הסכמה מפורשת מהווה הפרה של חוק החוזים הישראלי — ולא רק פגם במידע שנמסר ללקוחות.

בשנת 2020 הורחב היקף התביעה על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי יש לבחון את הליך החידוש עצמו, ולא רק אם נמסרה הודעה על כך. בעקבות זאת, קבוצת התובעים כוללת כעת את כל מבוטחי ביטוח ישיר שפוליסותיהם חודשו באופן אוטומטי וללא הסכמה — הרחבה שמגדילה משמעותית את היקף האחריות הפוטנציאלית של החברה.

תגובת ביטוח ישיר והשלכות על הענף

ביטוח ישיר דחתה את פסק הדין וכינתה אותו “בלתי סביר”, תוך הדגשה כי פעלה בהתאם להוראות המפקח על הביטוח שהיו בתוקף באותה עת. החברה ציינה כי כל הלקוחות הרלוונטיים קיבלו כיסוי ביטוחי תקף, ובמקרים מסוימים אף מימשו את זכויותיהם בתקופה זו. עוד הוסיפה החברה כי בפסק הדין “שורה של טעויות עובדתיות ומשפטיות” והבהירה כי בכוונתה לערער.

המקרה נושא השלכות רחבות על ענף הביטוח בישראל, שבו חידושים אוטומטיים מהווים מנגנון הכנסה מרכזי. משפטנים מזהירים כי ההחלטה עשויה לחייב את חברות הביטוח לבחון מחדש את נהלי החידוש, ולהטמיע מנגנוני הסכמה מפורשת התואמים את חוק החוזים.

מה הלאה

אם יישאר פסק הדין על כנו, הוא עשוי להציב תקדים חדש המחייב את חברות הביטוח לקבל אישור פעיל מבעלי הפוליסות בכל תקופת חידוש — דבר שעלול לשנות את מודל הפעילות של הענף כולו. דו”ח המומחה שצפוי להתפרסם בחודשים הקרובים עשוי להשפיע הן על היקף הפיצויים הצפוי והן על כיווני הרגולציה העתידיים.

ככל שתהליך הערעור יתקדם, תוצאותיו עשויות להגדיר מחדש את הגבול בין הגנת הצרכן לבין ההסתמכות על רגולציה — ולגרור גל של שינויים בנהלי החידוש בשוק הביטוח הישראלי.