כשמלחמה עוברת למקלדת: ביטוח סייבר בישראל בעידן של שיבושים ביטחוניים

כשמלחמה עוברת למקלדת: ביטוח סייבר בישראל בעידן של שיבושים ביטחוניים

מתקפות סייבר הפכו לכלי לוחמה לכל דבר – והביטוח הקלאסי לא תמיד עומד בקצב. האם מדינת ישראל והעסקים שבה ערוכים כלכלית למתקפה דיגיטלית כוללת?

מתקפה שקטה – נזק קולוסלי

בשנים האחרונות המונח “חזית הסייבר” הפך מחומר לימוד באקדמיה למציאות יומיומית. בתי חולים, חברות תשתית, אתרי חדשות ואף מערכות ממשלתיות – כולם כבר חוו מתקפות קיברנטיות. אך בזמן שכוחות הסייבר מתמודדים עם הפרצות הטכנולוגיות, עולה שאלה נוספת: מי יכסה את הנזק הכלכלי?

מתקפת כופר יכולה לשתק פעילות של עסק קטן או תאגיד במשך ימים או שבועות. הנזק עלול לכלול אובדן הכנסות, עלויות שחזור מידע, פגיעה במוניטין ותביעות מצד לקוחות. בישראל, בה הסיכון הביטחוני גבוה גם בזירה הקיברנטית, השאלה הופכת דחופה במיוחד.

ביטוח סייבר – פתרון מוגבל בשוק לא בשל

למרות האיום הממשי, שיעור החדירה של ביטוחי סייבר בישראל עדיין נמוך, בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים. מרבית העסקים כלל אינם מודעים לקיומו של ביטוח כזה, או סבורים שהוא מיותר או יקר. למעשה, מבנה הפוליסות כיום מצריך הבנה טכנית, ייעוץ חיתום ייעודי והתאמה ספציפית לפעילות העסק – מה שמרחיק עסקים קטנים מהתהליך.

גם במגזר הציבורי המצב לא מזהיר. למרות ההכרה באיום, ביטוח סייבר למוסדות ציבוריים, מערכות חינוך ורשויות מקומיות עדיין נדיר. המדינה מתבססת בעיקר על מערכות הגנה עצמאיות ולא על כיסוי ביטוחי במקרה של חדירה או כשל אבטחה.

השפעת הסלמות ביטחוניות על הסיכון הדיגיטלי

הקשר בין מצב ביטחוני פיזי לבין מתקפות סייבר הולך ומתהדק. במהלך כל מבצע צבאי בעשור האחרון – ממבצע “שומר החומות” ועד “חרב ברזל” – נרשמו עליות משמעותיות בניסיונות פריצה לאתרים אסטרטגיים ואזרחיים בישראל. ארגוני תקיפה כמו Killnet או Anonymous Sudan פרסמו בגלוי את פעילותם נגד תשתיות ישראליות.

כאשר הזירה הפיזית מתחממת – גם הזירה הדיגיטלית נדלקת. חברות הביטוח מבינות זאת ומגבירות את הרגישות. ישנן תקופות בהן חברות נמנעות מלהנפיק פוליסות חדשות או מייקרות את התנאים. במקרים מסוימים, נדרשת עמידה ברמות הגנה טכנולוגיות מסוימות כתנאי סף לחתימה על פוליסה.

מה כוללת פוליסת סייבר?

פוליסת סייבר תקנית יכולה לכלול מרכיבים כמו החזר עלות שחזור מידע, כיסוי לאובדן הכנסה בעקבות השבתה, סיוע משפטי במקרה של תביעה מצד לקוחות שנפגעו, ותמיכה טכנית בהתמודדות עם האירוע בזמן אמת. עם זאת, לא כל הפוליסות שוות – וחלקן מוציאות במפורש מתקפות מטעם מדינות עוינות (כגון איראן) מהכיסוי הביטוחי.

הדרך עוד ארוכה

על אף ההתקדמות, ביטוח הסייבר בישראל רחוק מלהיות כלי שכיח ומובן. העסקים הקטנים והבינוניים, שהם הקורבנות הקלים ביותר, עדיין אינם רואים בכך עדיפות תקציבית. רגולציה בתחום מתקדמת באיטיות, והפוליסות הקיימות לא תמיד מותאמות לאופי הייחודי של המרחב הישראלי – מרחב שמכיל סיכונים ביטחוניים גבוהים בהרבה מהממוצע העולמי.

סיכום

בזמן שישראל עומדת בחזית הטכנולוגיה והאיום, ניכר שההגנה הכלכלית – באמצעות ביטוח סייבר – עדיין בחיתוליה. על רקע מתקפות הולכות וגוברות, נדרש שינוי תפיסה: ביטוח דיגיטלי אינו מותרות, אלא אמצעי הגנה בסיסי. בדיוק כפי שלא נוותר על דלת נעולה בבית, כך גם אסור להתעלם מהסכנות שבמרחב המקוון – במיוחד במדינה שמהווה מטרה מתמדת.