ביטוחי בריאות פרטיים: מנגנון הגנה חיוני מול מגבלות הציבורי

Articles

מערכת הבריאות בישראל מתאפיינת בשירותיות גבוהה ובזכות בריאות אוניברסלית שנגזרת מחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תשנ”ד־1994), המחייבת השתייכות לקופת חולים ציבורית ומבטיחה סל טיפולים בסיסי. עם זאת, ביכולת הציבורית לא תמיד מתקיים כיסוי מספיק זמין, ובימים טרופים אלה עומדים התורים בבתי החולים וגידול העומס על מערכת הבריאות באור הזרקורים.

על פי דו”ח מ־2024 של משרד הבריאות והמבקר הממשלתי, ישראל סובלת ממספר נמוך של מכשירי MRI ביחס לאוכלוסייה — כ־5 מכשירים למיליון איש, לעומת 18 בממוצע במדינות OECD, ומשך ההמתנה לבדיקת MRI עומד בממוצע על כ־53 ימים . בזמן שהממשלה השיקה התוכנית להרחבת היכולת מאז 2015, כוללת הכפלת מכשירים ורופאים, קצב התורים עדיין מהווה חסם קריטי עבור המטופלים .

מבט כלכלי: גידול שוק הביטוחים הפרטיים

שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל מצביע על מגמה פריחה: בשנת 2023 הסתכמו הפרמיות בכ־12.5 מיליארד ש”ח — עלייה של כ־7% לעומת 2022. למעלה מ-43% מהאזרחים רוכשים ביטוח פרטי במקביל לביטוחים משלימים של קופות החולים . מדובר בענף ריכוזי הנשלט על ידי שלושה גופים עיקריים, דבר המשפיע על רמת התחרותות, שקיפות המחירים והנגישות לצרכן.

תחזיות עד 2028 מצביעות על גידול נוסף בשוק הפרמיות ל־כ־25 מיליארד דולר, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־2.2% . כלומר, מעבר למימד הבריאותי, מדובר גם בפוטנציאל כלכלי משמעותי שעשוי להשפיע על מנגנוני המחירים ולחזק את התלות הציבורית בביטוחים פרטיים.

מה עומד מאחורי הגידול? מגדשי ביקוש ורצון להתערבות מוקדמת

הביקוש הגובר ניתן להבנה בעומסי ההמתנה בבדיקות ובניתוחים – במיוחד בתחומי הדימות והאונקולוגיה. תורים של 7–8 שבועות ל-MRI ומעקב על תורים לבקשות נוספות כגון CT, משפיעים על איכות הטיפול והתחושה של הלכידויות .

ביטוח בריאות פרטי מאפשר לפנות ישירות לרופא מומחה, לקבל טיפולים מתקדמים שאינם בסל ולטפל במקרי חירום תוך זמן קצר – ואך כך משתלם לדעת רבים. לעיתים, פרמיה חודשית של פחות מ־100 ש”ח מספקת גיבוי משמעותי – במיוחד מול חשש מנזקים כלכליים גבוהים בעת המידע .

בעיות בשל חפיפה וכפל ביטוחים

מחקרים מצביעים על חפיפה ניכרת בין ביטוחים – “כפל ביטוחים” – דבר שמוביל לעיתים לרכישה כפולה של כיסויים זהים, ללא מימוש אחר. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הבנה של הפוליסות ואי־שקיפות לגבי אילו כיסויים מקבלים מכל מקור .

כתוצאה מכך, יחידים עשויים לשלם אלפי שקלים עודפים בשנה מבלי שניצלו את מלוא השירותים שרכשו. מצב זה מעוות גם את המבנה הכלכלי של ענף הביטוח, שמשמר את הרווחים של החברות על חשבון הלקוחות.

פגיעה באחריות הממלכתית ושוק משולי

מעבר לבעיה האישית, מול הקולקטיב הציבורי, יש תחושת ביטחון ופיצוי משרתי הבריאות המסחריים. ההסתמכות על ביטוחים פרטיים מאפשרת לרבים לעקוף את העומסים הציבוריים מבלי להלחץ בנושא הממלכתי — דבר שעשוי ליצור חיזוק למערכת הפרטית על חשבון הציבורית.

ההשלכות: הצמיחה בתקציבים פרטיים לאו דווקא תורמת לחיזוק הבריאות הציבורית, אלא דווקא מעמיקה את הפער החברתי – בין אלו שיכולים להרשות לעצמם לאלו שלא.

הצורך בפעולה: רגולציה, שקיפות ואיזון

כדי להתמודד עם האתגר הזה, נדרש שילוב פעולות:

יצירת רגולציה שתמנע חפיפות מיותרות, עם כלים למחיקור ובדיקה של התאמה בין הפוליסות.

שקיפות מלאה בפוליסות ובפרמיות המוצעות, עם הסברים ברורים למבוטחים.

שיפור משמעותי בשירות הציבורי – במיוחד בתשתיות הדימות והצוותים הרפואיים – כפי שהמדינה תכננה להסיט מאז 2015 .

קמפיין תודעתי שידע את הציבור לאיזה שירותים הוא זכאי, מה הוא משלם ולהבין את המשמעות של כיסויים שונים.

סיכום

המציאות בשוק הבריאות בישראל מראה מערכת ציבורית מצטיירת על סף קיבולת, לצד גידול אסטרונומי בביקוש לביטוחים פרטיים. על אף יתרונותיהם הברורים של הביטוחים – גישה לטיפול טוב ומהיר – קיימים אי־שוויון ודילמות מערכתיות משמעותיות. דו־קרב בין אחריות חברתית לבין תרבות צרכנית עלול להחליש את עמידותה של מערכת הבריאות הציבורית לטווח הארוך.

אם מבקשים להבטיח שכיסוי הבריאות יהא נגיש, איכותי ומאוזן לכל, יש צורך ברפורמה כוללת – שמכוונת להגברת השקיפות, הפחתת הכפלים ושיפור השירות הציבורי.