האם חברות שירותי טכנולוגיה ייאלצו לשאת באחריות לנזקי כופרה של לקוחותיהן?

Or Shushan

נקודות עיקריות

• הולך וגובר הוויכוח האם ספקי שירותי IT צריכים להיות אחראים לנזקים שנגרמים ללקוחות כתוצאה מהתקפות כופרה.
• מבטחים, רגולטורים ועסקים בוחנים מחדש חוזים ופוליסות לנוכח החרפת איומי הסייבר.
• מודלים מתפתחים מצביעים על כך שספקים עשויים לשלב בקרוב כיסוי אחריות וביטוח כחלק מהשירותים שלהם.

לחץ גובר בנוף סייבר משתנה

העלייה בהתקפות כופרה מגבירה את הביקורת כלפי חברות שירותי טכנולוגיה ואת שאלת אחריותן לנזקי הלקוחות. בעוד שמבטחים נשאו עד כה ברוב המכה הכלכלית מתשלומי כופר, הדיון כעת עובר לשאלה האם ספקים—המתכננים, מתחזקים ומאבטחים תשתיות דיגיטליות—צריכים לשאת בחלק מהעלות.

בישראל, בארה״ב ובכלכלה מתקדמות אחרות, ההסתמכות על מערכות ענן, אחסון נתונים ושירותי סייבר מנוהלים גדלה באופן דרמטי. יחד עם ההסתמכות הזו גוברת גם הפגיעות. אם מערכות ספק נפרצות, טוענים המבטחים כי פטור מלא מאחריות יוצר סיכון מוסרי ומעביר את כל הסיכון ללקוחות ולמבטחים. התוצאה עלולה לשנות את תחום ביטוחי הסייבר ואת מאזן האחריות בשווקי הדיגיטל.

גבולות חוזיים ואי-ודאות משפטית

בלב הוויכוח נמצאים הסכמי השירות. רוב החוזים מגדירים את תחומי האחריות בפירוט, אך כוללים לרוב חריגים המגנים על הספקים מאחריות לאירועי סייבר. ככל שהתקפות כופרה הופכות תכופות ויקרות יותר, מבטחים מערערים על חריגים אלה, בטענה שספקים המחזיקים שליטה ישירה במערכות האבטחה אינם יכולים להיות פטורים לחלוטין.

התקדימים המשפטיים מוגבלים, ויוצרים חוסר ודאות הן עבור הספקים והן עבור המבטחים. בעוד שחלק מבתי המשפט תמכו בלשון החוזים המגנה על הספקים, קובעי המדיניות מאותתים כי ייתכן שינוי חקיקתי שיידרש לנוכח היקף פשיעת הסייבר. אם ממשלות יחמירו את כללי האחריות, חברות טכנולוגיה עשויות להתמודד עם גל של חוזים מחודשים ועלויות תפעול גבוהות יותר.

השלכות פיננסיות ותדמיתיות על הספקים

עבור ספקי שירות, ההשלכות חורגות מעבר לחשיפה משפטית. הפגיעה התדמיתית כתוצאה מפרצת לקוח משמעותית עלולה להיות הרסנית לא פחות מהעלות הפיננסית הישירה. לקוחות דורשים יותר ויותר לא רק הבטחת זמינות, אלא גם עמידות בפני התקפות מתקדמות. ספקים שלא יעמדו בציפיות הללו מסתכנים באובדן נתח שוק בתעשייה שבה אמון וביטחון הם מרכיבים מרכזיים.

חלק מהחברות פועלות באופן יזום. על ידי שילוב ביטוח סייבר או הצעת כיסוי חלקי לנזקי כופרה, הן מאותתות על נכונות לשאת באחריות. מודל כפול זה—שירותי אבטחה משולבים עם הגנה פיננסית—עשוי להתגלות כאטרקטיבי במכרזים תחרותיים, במיוחד בקרב מוסדות פיננסיים ותאגידים רב-לאומיים המטפלים בנתונים רגישים.

התפקיד המשתנה של המבטחים וניהול הסיכונים

המבטחים נותרים במרכז הדיון, שכן נזקי כופרה מהווים מגזר מתרחב במהירות של תביעות סייבר. ההפסדים כוללים לא רק תשלומי כופר אלא גם השבתת פעילות, עלויות התאוששות ונזקי תדמית ארוכי טווח. כדי לצמצם את גל התביעות, המבטחים לוחצים על לקוחות לאמץ ניטור בזמן אמת, גיבויים חזקים והכשרות עובדים.

המעבר לאחריות משותפת עשוי לשנות את מערכת היחסים בין מבטחים לספקי טכנולוגיה. במקום יריבים המתדיינים על תשלומים, הם עשויים להפוך לשותפים, כאשר מבטחים מתגמלים ספקים המיישמים נהלים מיטביים ונוטלים אחריות חלקית. מצב זה עשוי ליצור מערכת אקולוגית חדשה שבה אחריות, מניעה וכיסוי משתלבים זה בזה באופן הדוק יותר.

מבט קדימה: אחריות משותפת כסטנדרט חדש

השאלה האם ספקי שירות צריכים לשאת באחריות לנזקי כופרה עדיין אינה מוכרעת, אך המומנטום גובר. ככל שהתקפות גדלות בהיקפן ובמורכבותן, ייתכן שהרגולטורים יחייבו את הספקים לקבל אחריות גדולה יותר, המבטחים יתאימו מחדש את הפוליסות, והלקוחות ידרשו הגנות מחמירות יותר.

העתיד כנראה טמון במודלים היברידיים שבהם האחריות מתחלקת בין ספקים, מבטחים ולקוחות. חברות שיאמצו את השינוי—באמצעות השקעה באבטחה מתקדמת, הצעת ערבויות מגובות ביטוח והדגמת שקיפות—יהיו בעמדה הטובה ביותר לשמור על אמון ולשגשג בסביבה שבה עמידות סייבר אינה עוד בחירה אלא הכרח.