הרפורמה בכפל ביטוחים – מתי באמת נרוויח ממנה?

Or Shushan

כפל ביטוחי בריאות הוא אחת התופעות הנפוצות והמבלבלות ביותר בשוק הביטוח בישראל. אלפי מבוטחים מחזיקים ביותר מפוליסת בריאות אחת, לעיתים מבלי לדעת, לעיתים מתוך תחושת ביטחון שמבוססת על כיסוי משולש – אך ברגע האמת מתברר כי מדובר באותה גברת בשינוי אדרת.

רשות שוק ההון מנסה בשנים האחרונות לעשות סדר. צעדים רגולטוריים שכוללים החמרת חובת הגילוי, ייעול ממשקי מידע ואפילו הצעה עתידית לשיתוף בין חברות הביטוח – נועדו כולם לצמצם את התופעה, לחסוך כסף לציבור ולמנוע אשליות כיסוי.

אבל גם בתוך כל זה, יש מקום לשאול את השאלה הפשוטה: האם כפל ביטוחי תמיד מיותר – או שלפעמים דווקא מדובר בבחירה לגיטימית שמרחיבה את האפשרויות?

כפל ביטוחי: לא רק מונח טכני

בפועל, כפל ביטוחי מתקיים כאשר מבוטח מחזיק ביותר ממסלול אחד עבור אותו כיסוי: לדוגמה, ניתוחים פרטיים, תרופות שאינן בסל, או השתלות. לרוב מדובר בשילוב של ביטוח קבוצתי דרך מקום העבודה, ביטוח פרטי שרכש מול סוכן, וביטוח משלים דרך קופת החולים. שלוש מערכות תשלום, שלוש פוליסות – אך לעיתים קרובות, שירות אחד.

בשיחה עם מבוטחים, מתברר שרבים מהם משוכנעים שהכיסוי המשולש מבטיח החזר גבוה יותר או גמישות רחבה יותר. בפועל, ברוב המקרים מדובר בכפילויות שגורמות לבלבול, תביעות מסורבלות, ותשלומים מיותרים לאורך שנים.

 

מה כוללת הרפורמה, ולאן היא הולכת

רשות שוק ההון זיהתה את עומק הבעיה והחלה בצעדים משמעותיים לצמצומה. בין המרכזיים שבהם:

• דרישה להגברת השקיפות מצד חברות וסוכנים

• חיוב הצגת כיסויים כפולים בעת מכירת פוליסות

• שימוש במערכות מידע ממשלתיות כדוגמת “הר הביטוח” לאיתור כפילויות

• איחוד מוצרים בקווים חדשים כך שלא יאפשרו כפל כבר מראש

בשלב הבא, נשקלת אפשרות לאפשר לחברות הביטוח לשתף ביניהן מידע במקרה של תביעה – כך שהמבוטח יקבל את ההחזר הגבוה ביותר, אך לא יוכל לדרוש אותו מכמה גופים במקביל.

 

לא כל כפל נוצר שווה

למרות מגמת הצמצום, יש מקרים בהם כפילות עשויה להיות לא רק לגיטימית – אלא מועילה. זה קורה בעיקר כאשר קיימים פערים בין הפוליסות: רמות שונות של החזר, רופאים שונים, תנאים משתנים לקבלת השירות, או חוויית לקוח שונה.

כך לדוגמה, כאשר ביטוח קבוצתי מציע כיסוי בסיסי בלבד – ביטוח פרטי עשוי להעניק מענה רחב יותר, כולל חוות דעת שנייה, בחירת מנתח, או ביצוע הליך בחו”ל. מנגד, כיסוי זהה בשתי פוליסות נפרדות כמעט תמיד יוביל להוצאה כפולה ללא תועלת ממשית.

האחריות חוזרת לצרכן

הרגולציה יכולה להניח את המסגרת, אבל הבחירה בסופו של דבר תלויה בצרכן. האחריות לבדוק את הפוליסות, להבין את הכיסויים ולשאול שאלות לא נופלת רק על הסוכן – אלא גם על המבוטח עצמו.

השלב הראשון הוא מיפוי. דרך מערכת “הר הביטוח” של משרד האוצר ניתן לראות את כלל הביטוחים הקיימים, כולל שם החברה, סוג הביטוח וסכום החיוב. השלב השני הוא השוואה – בין הכיסויים, התנאים והצרכים האישיים.

ורק אז – בחירה מושכלת. האם לוותר על פוליסה כפולה, או דווקא להרחיב את אחת מהן כך שתתן מענה משמעותי ונבדל מהאחרת.

 

לסיכום

כפל ביטוחים הוא לא בהכרח מילה גסה – אבל הוא כן דורש בדיקה. הרפורמה שמובילה רשות שוק ההון חשובה, אך היא לא מחליפה אחריות אישית, הכוונה מקצועית ובחינה אמיתית של הצרכים.

כי בסוף, לא מדובר רק בכסף שנחסך – אלא בביטחון אמיתי ביום שבו נזדקק לו.