למה “תמרוץ בזמנים לא יציבים” עדיין רלוונטי

Articles

נקודות מפתח

• המדיניות הקיינסיאנית הקלאסית ממשיכה להיות רלוונטית לנוכח התנודתיות הכלכלית של היום.

• הפחתות מס ביפן משקפות את אותה גישה ותיקה לעידוד הביקוש.

• תיאום בין בנקים מרכזיים לממשלות יכול למנוע מלכודות דפלציוניות.

על רקע החשש ממיתון עולמי, כלי התמרוץ הפיסקליים של קיינס חוזרים למרכז הבמה – והדיון נוגע בשאלה מה משמעות הדבר עבור ממשלות ושווקים.

בעולם שמתמודד עם אינפלציה מתנדנדת וצמיחה שברירית, הרעיונות של ג’ון מיינרד קיינס מקבלים עדנה מחודשת. קריאתו לפעולה ממשלתית אקטיבית בתקופות של ירידה בביקושים מוצאת הד חזק גם היום. מהטוקיו ועד בריסל עולה השאלה: האם שילוב של גירוי פיסקלי עם מדיניות מוניטרית זהירה יכול להחזיר יציבות לשווקים? המשקיעים, החברות והמשפחות ממתינים לתשובה.

קיינס חולל מהפכה במדיניות הכלכלית בשנות ה-30, כשהדגיש שהממשלות חייבות להתערב כדי למלא את הפערים בביקוש הפרטי. מאז מלחמת העולם השנייה יושמו תוכניות השקעה ציבוריות ממומנות חוב – לרוב בתשתיות או ברווחה – כדי לייצב את הכלכלה בעתות משבר.

יפן מציגה דוגמה עכשווית: הפחתות מס ותוכניות תמרוץ נועדו לעורר את הצריכה המקומית לנוכח חשש לדפלציה. מומחים מציינים כי ללא תמריצים פיסקליים, בנקים מרכזיים היו נאלצים להרחיב רכישות נכסים בקצב מסוכן. מודל מאוזן, שמשלב הוצאה ציבורית עם ריסון מוניטרי, משתלב היטב בגישה הקיינסיאנית.

עבור שוק הביטוח והפיננסים, תוכניות אמינות משדרות ציפייה לביקוש יציב, מקטינות סיכון חדלות פירעון ותורמות לסביבת תמחור נוחה יותר. גם הרגולטורים מוצאים תועלת בתיאום – שכן הוא מונע חוסר יציבות פיננסי ומחזק אמון ציבורי.

בעתיד, השקעה בתשתיות דיגיטליות ובפרויקטים ירוקים עשויה לשמש מנוע צמיחה כפול: גם גירוי ביקושים מיידי וגם שדרוג ארוך טווח. עם זאת, הסיכון לגידול בנטל החוב דורש תכנון זהיר – למשל באמצעות אג”ח זמניות ומדיניות פיסקלית מדורגת.

בתקופות אי־ודאות, הכלים של קיינס אינם רק נוסטלגיה היסטורית – הם מדריך ליציבות. שילוב נבון של מדיניות פיסקלית ומוניטרית יכול להחיות צמיחה מבלי להצית סיכונים.