מה מקנה לתושבי ישראל ביטוח בריאות חובה ביחס לשאר מדינות ה-OECD?

Roni Mor

כל אזרח בישראל זכאי לביטוח בריאות ממלכתי המכונה גם ביטוח בריאות חובה. כולנו מחויבים על פי חוק להירשם כחברים באחת מבין ארבע קופות החולים הפועלות בארץ (מכבי, לאומית, כללית ומאוחדת) והן האמונות על הענקת שירותי בריאות ללא תשלום, או במחיר מסובסד באופן משמעותי (למשל בעת רכישת תרופות בבית המרקחת).
בכל שנה נקבע מחדש "סל תרופות" בו מפורטים הטיפולים הכלולים במסגרת ביטוח בריאות החובה. כולנו משלמים עבור ביטוח בריאות החובה, התשלום (שגובהו פרוגרסיבי, ביחס לגובה השכר) מנוכה ישירות מתלוש המשכורת של שכירים ומשולם על ידי עצמאים במסגרת התשלומים לביטוח לאומי. גם מי שאינו משתכר חייב בתשלום מס בריאות.
אבל איך מדורגים שירותי הבריאות של ישראל ביחס לאלה המוצעות לאזרחים במדינות אחרות במערב? יצאנו לבדוק מה מקבלים אזרחי ישראל במסגרת ביטוח בריאות החובה ולהשוות זאת למה שמקבלים אזרחי מדינות אחרות החברות בארגון ה – OECD. 

שיעור גבוה של מחזיקים בביטוח בריאות פרטי

ישראל מדורגת שלישית מבין כל מדינות ה – OECD מבחינת אחוז האזרחים שבוחרים לרכוש ביטוח בריאות נוסף על ביטוח הבריאות הממלכתי. חשוב לציין כי קופות החולים בישראל מוכרות השלמות לביטוח בריאות חובה בדמות חבילות של שירותי בריאות נוספים (שב"ן), כ – 77% מהישראלים רוכשים חבילת שב"ן מקופת החולים שלהם. כ – 65% ממשקי הבית בישראל מחזיקים, בדרך כלל בנוסף לשב"ן, גם פוליסות ביטוח בריאות פרטיות.
שתי המדינות היחידות בהן שיעור מחזיקי ביטוח בריאות פרטי הוא גבוה יותר מאשר בישראל הן הולנד וצרפת.

ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל היא כ – 7.6% מהתמ"ג בעוד הממוצע בקרב מדינות ה – OECD הוא 8.8%. בישראל רק 64% מההוצאות על בריאות מכוסות על ידי הממשלה, לעומת ממוצע של 74% בקרב מדינות ה – OECD. נורבגיה היא המדינה בה הממשלה מכסה את החלק הגדול ביותר מההוצאות על בריאות – 86%. 

העובדה שישראלים כה רבים בוחרים להרחיב על הכיסוי שמעניק ביטוח בריאות החובה אינה מעידה על כך שסל התרופות בישראל הוא מצומצם ביחס למדינות ה – OECD אלא רק על כך שקיימת מודעות גבוהה בקרב הציבור לצורך לוודא שניתן יהיה להתמודד כלכלית עם אתגרים בריאותיים. 

סל הבריאות השבדי הוא הנדיב ביותר

מבין מדינות ה – OECD סל הבריאות השבדי הוא המקיף ביותר. כל אזרחי שבדיה זכאים לשירותי בריאות ציבוריים ללא תשלום הכוללים שירותי רפואה בקהילה ובבתי החולים, שירותי בריאות נפש, רפואת שיניים, טיפולי שיקום (כגון פיזיותרפיה) וסיעוד. היקף הטיפול הסיעודי הניתן במסגרת ביטוח בריאות החובה בישראל הוא מוגבל ומסיבה זו כדאי לשקול רכישת ביטוח סיעודי נפרד או לכלול רכיב כיסוי סיעודי בביטוח הבריאות הפרטי.
עבור חלק מהטיפולים הניתנים במסגרת ביטוח בריאות חובה בישראל נגבה תשלום השתתפות עצמית בגובה כזה או אחר. בשבדיה גובה ההשתתפות העצמית מוגבל לתקרה של 100 יורו בשנה. 

בגרמניה: 154 קופות חולים מתחרות

בגרמניה פועלות לא פחות מ – 154 קופות חולים המתחרות ביניהן על תשלומי חובה שנגבים מעובדים ומעסיקים. הכיסוי המוענק על ידי קופות חולים אלה במסגרת ביטוח בריאות חובה כולל רפואה מונעת, טיפול רפואי במרפאות קופת החולים, אשפוז בבתי חולים, טיפולי בריאות נפש, בדיקות בריאות השיניים ועוד. רק כ – 16% מהגרמנים מחזיקים בביטוח בריאות משלים המעניק אפשרות לקבל חדר פרטי בבית החולים, טיפולי שיניים ואפשרות לבחור רופאים בכירים. 

קנדה מספקת לאזרחים שלה שירותי בריאות חינמיים במלואם

חוק פדרלי (החל על כל הטריטוריות בקנדה) מחייב את מערכות הבריאות הציבוריות בקנדה לספק שירותי בריאות הכרחיים במימון מלא, ללא השתתפות עצמית כלל. היקף הכיסוי במסגרת ביטוח בריאות חובה בקנדה משתנה בין הפרובינציות השונות, סלי הבריאות השונים כוללים תרופות מרשם, רפואה מונעת, רפואת נפש, שירותי סיעוד, רפואת עיניים, רפואת שיניים ועוד. כשני שליש מאזרחי קנדה בוחרים לרכוש גם ביטוח בריאות פרטי.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל המלצה או חוות דעת בכל הנוגע לכדאיות מוצר או חברה ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי מכל סוג שהוא בתחום כזה או אחר.