מתי מבטחת נושאת באחריות גם ללא אישור מיגון?

Roni Mor

עיקרי הדברים:

בית משפט השלום בתל אביב פסק לטובת תביעת ביטוח של חברת הובלות, אף על פי שלא הוצג אישור מיגון, וקבע כי המבטחת נותרה אחראית לפי הפוליסה.

השופטת אביגיל פריי קבעה כי תנאי הכיסוי של המבטחת – הצגת אישור מיגון – לא השפיע על מהות התאונה.

חברת כלל ביטוח חויבה לשלם למעלה מ-136,000 ש”ח בתוספת ריבית והוצאות, מה שמדגיש את הביקורת השיפוטית כלפי הגנות פרוצדורליות מצד חברות הביטוח.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב הבהיר את גבולות אחריות המבטחת כאשר תנאים פרוצדורליים אינם מקוימים. בפסק הדין, שניתן על ידי סגנית הנשיאה השופטת אביגיל פריי, נפסק לטובת חברת הובלות פיצוי ביטוחי בסך של יותר מ-136,000 ש”ח, אף שלא הגישה אישור מיגון כנדרש.
ההליך, חאלד העלות וכוידר טריידינג נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ (47727-07-20), משקף את הדגש הגובר של בתי המשפט על מהות ולא על צורה בקביעת תחולת הכיסוי – במיוחד כאשר דרישות טכניות אינן נוגעות סיבתית לאירוע המבוטח.

המחלוקת: דחיית כיסוי מטעמי טכניקה

התובעת, חברת תחבורה המפעילה מספר משאיות, הגישה תביעה לפיצוי בגין נזק לאחר שאחת ממשאיותיה התהפכה בעת פריקת סחורה בשנת 2017.
חברת כלל ביטוח, שהנפיקה את הפוליסה המקיפה, דחתה את התביעה בטענה שהפוליסה אינה תקפה, משום שהחברה לא המציאה אישור מיגון המאשר את מערכת האבטחה של הרכב.
עוד טענה כלל כי האירוע נבע מתקלה מכנית ומעומס יתר – סיכונים שלטענתה מוחרגים מהכיסוי.

התובעת, שיוצגה על ידי עורכות הדין נתנאלה בן-שושן ודורין מנולוביץ’, טענה כי הביטוח היה בתוקף לכל הסיכונים למעט גניבה, עד להשלמת בדיקת המיגון.
לדברי נציגי החברה, המבטחת וסוכניה ידעו שהמשאית תמשיך לפעול עד לסיום הבדיקה, מאחר שהדרישה נגעה אך ורק להגנה מפני גניבה.

הנימוק של בית המשפט: מהות מעל פורמליות

השופטת פריי קבעה כי היעדר אישור המיגון אינו מבטל את הפוליסה. היא קבעה כי תנאי כלל התייחס רק לכיסוי מפני גניבה, ולא לנזק מתאונה או תקלה מכנית.
השופטת הסתמכה על סעיף 29 לחוק חוזה הביטוח, המדגיש כי תנאי המשפיע על תחולת הכיסוי חייב להיות קשור ישירות לסיכון המבוטח.
מאחר שהנזק נגרם בתאונת דרכים ולא בגניבה, אישור המיגון שנעדר נמצא בלתי רלוונטי לאירוע.

עוד ציין בית המשפט כי התכתבות פנימית של כלל העידה על גמישות: במייל פנימי נכתב כי אם הבדיקה תאשר עמידה בדרישות המיגון, ניתן יהיה להחיל את הכיסוי באופן רטרואקטיבי.
הבית המשפט גם ביקר את כלל על כך שלא גילתה מסמכים מהותיים במהלך ההליך – מחדל שפגע באמינותה והצדיק חיוב בריבית מיוחדת.

השלכות על מבטחים וסוכנים

על אף שהמבטחת חויבה, התביעה נגד הסוכנות והסוכנים האישיים נדחתה.
בית המשפט קבע כי הסוכנים פעלו בהתאם להנחיות כלל והבהירו לתובעת את חובתה להשלים את בדיקת המיגון.
החלטה זו מדגישה עיקרון חוזר בפסיקת הביטוח בישראל: אי-עמידה בדרישות פרוצדורליות אינה מבטלת כיסוי, כאשר אין קשר סיבתי בין ההפרה לבין האירוע המבוטח.

עבור ענף הביטוח, מדובר בפסק דין אזהרה. הוא מאשר מחדש את נכונות בתי המשפט לבחון לעומק הסתמכות מבטחים על טענות טכניות, ומחזק את הגנת המבוטחים במקרים שבהם דחיית כיסוי נראית בלתי מידתית או סותרת את רוח הפוליסה.

מבט קדימה: תקדים לזכויות מבוטחים

חברת כלל ביטוח חויבה לשלם 136,162 ש”ח בניכוי השתתפות עצמית, בתוספת ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין – סכום כולל של כ-140,000 ש”ח.
הבית המשפט גם קבע ריבית מיוחדת בשיעור 5% לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, החל מנובמבר 2017.

פסק הדין מדגיש את דרישת בתי המשפט ההולכת ומתחזקת לשקיפות ולהגינות מצד חברות הביטוח, במיוחד בכל הנוגע לטיפול בתביעות ולגילוי מסמכים.
על אף שטרם הוגש ערעור, התיק צפוי להדהד בענף הביטוח בישראל, ועשוי להשפיע על האופן שבו בתי המשפט יבחינו בעתיד בין דרישות טכניות לבין גבולות האחריות האמיתית של מבטחים.