SKN | יו״ר איגוד חברות הביטוח בישראל קורא לשלול כיסוי מנהגים שנעצרים תחת השפעת אלכוהול

Or Shushan

עיקרי הדברים

• מנכ״ל איגוד חברות הביטוח בישראל, יואל מימון, קורא למחוקקים לאפשר לחברות הביטוח לשלול כיסוי מנהגים שנוהגים תחת השפעת אלכוהול.
• ההצעה משקפת לחץ גובר לצמצום תאונות הדרכים באמצעות החמרת ההשלכות הכלכליות על נהיגה מסוכנת.
• מומחי תעשייה מזהירים כי מדיניות כזו עשויה לשנות מודלים של חיתום ולהחריף דרישות ציות בענף.

דחיפה רגולטורית להחמרת כללי האחריות

בדבריו בפני הכנסת, טען מימון כי התקנות הקיימות אינן מענישות במידה מספקת נהגים שיכורים ואינן משקפות את נטל הסיכון שחברות הביטוח נאלצות לשאת. דבריו מדגישים את התחדשות הוויכוח הרגולטורי בנוגע לאחריות הנהג ולגבולות האחריות של חברות הביטוח.

מבוא

קריאתו של איגוד חברות הביטוח בישראל לשלול כיסוי מנהגים שנוהגים תחת השפעת אלכוהול מוסיפה תנופה חדשה לשיח הציבורי הנרחב על בטיחות בדרכים וניהול סיכונים בענף הביטוח. בעוד מקבלי ההחלטות בוחנים מחדש כיצד יש לתמחר ולנהל סיכון, ההצעה מגיעה בעיתוי של הגברת הפיקוח על עלויות התביעות, שיעורי התאונות והנזק החברתי הרחב של נהיגה בשכרות.

הקשר תעשייתי: עלייה בתביעות ורגישות רגולטורית

שוק ביטוח הרכב בישראל מתמודד זה שנים עם תדירות תביעות גבוהה ועלויות תיקון הולכות וגדלות — מגמות שהוחרפו בעקבות אינפלציה ועלייה בערך כלי הרכב. אמנם תביעות הקשורות לנהיגה בשכרות אינן הקטגוריה הגדולה ביותר, אך הן מצריכות ניהול משפטי וכלכלי מורכב במיוחד. חברות הביטוח טוענות כי המצב הקיים — שבו הן נדרשות לשלם גם כאשר המבוטח פעל ברשלנות חמורה — מוביל לעלויות בלתי מוצדקות שמתגלגלות לבסוף לכלל הציבור באמצעות פרמיות גבוהות יותר.

הרגולטורים בישראל נקטו היסטורית בגישה זהירה כלפי מתן אפשרות לשלילת כיסוי מלאה, מתוך שיקולים של הגנת הצרכן. אך התערבותו של מימון משקפת תסכול גובר בענף, לצד שינוי בצורת הצגת הטיעון: לא רק כבעיה של עלויות תביעות, אלא כצורך בטיחותי ציבורי. בשווקים מקבילים, כמו חלק ממדינות האיחוד האירופי, אומצו כללי אחריות מחמירים יותר, אף כי ברובם חברות הביטוח עדיין נדרשות לפצות את הנפגעים לפני שהן פונות לשיפוי מנהג עבריין.

משמעויות רחבות עבור חברות הביטוח, הצרכנים ומקבלי ההחלטות

אם תאומץ, המדיניות המוצעת עשויה להוביל לשינויים מהותיים בחיתום, אסטרטגיות תמחור ונוהלי ציות. חברות הביטוח עשויות לרצות להסתמך על מנגנוני אימות חזקים יותר — כולל טלמטיקה, נתוני תאונות או דיווחי משטרה — כדי לאשר מצב של שכרות בעת תביעה. עבור הצרכנים, המהלך עשוי להגביר מודעות לחשיפה כלכלית אישית, במיוחד אם הפוליסות יכללו סעיפים מפורשים לשלילת כיסוי באירועים הקשורים לנהיגה בשכרות.

מבחינה פוליטית, על המחוקקים לאזן בין הרתעה לבין הגנה חברתית. שלילת כיסוי עשויה לחזק אחריות אישית, אך עלולה גם להותיר נפגעים ללא פיצוי — אלא אם תלווה ברפורמות משלימות כגון קרנות פיצוי לנפגעים או זכויות שיבוב מחוזקות לחברות הביטוח.

מה הלאה: דיונים רגולטוריים והתארגנות מחדש של הענף

החודשים הקרובים צפויים לכלול משא ומתן אינטנסיבי בין חברות הביטוח, הרגולטורים ומקבלי ההחלטות. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר צפויה לבחון את ההשלכות המשפטיות של שינוי מבנה ביטוח החובה. במקביל, החברות מתכוננות להציג ניירות עמדה ולנתח את ההשפעה של החרגות חדשות על סולבנטיות, עתודות הון ותחזיות יחס תביעות.

אנליסטים מעריכים שכל שינוי רגולטורי יתבצע בהדרגה, אולי בתחילה באמצעות החרגות חלקיות או סעיפים מותנים. עם זאת, עצם הדיון משקף מומנטום רחב יותר ליישור קו בין מסגרות הביטוח לבין התנהגות סיכונית בפועל.

סיכונים קדימה

הצעתו של מימון מדגישה בעיה מבנית עמוקה יותר בשוק ביטוח הרכב בישראל: המתח בין עקרון הכיסוי האוניברסלי לבין הצורך של הענף לתמחר סיכון בצורה מדויקת. בעוד הכנסת שוקלת את ההשלכות החברתיות והכלכליות, חברות הביטוח יידרשו להיערך הן להחמרה רגולטורית והן לביקורת ציבורית מוגברת. עבור משקיעים ומנהיגי הענף, הדיון מדגים את ההצטלבות הגוברת בין מדיניות ביטוח, בטיחות ציבורית וסיכון מערכתי — תחום שימשיך לעמוד במרכז האסטרטגיה בענף בשנים הקרובות.