SKN | האם החלטות הביטוח של בז״ן חצו את גבול שיקול הדעת העסקי? פסיקת בית המשפט מעמיקה את הסכסוך

Or Shushan

נקודות מפתח:

• בית המשפט הכלכלי בחיפה דחה את בקשת בז״ן למחוק תגובה שהוגשה על-ידי בעל מניות מיעוט בהליך מקדים לתביעה נגזרת.

• המחלוקת מתמקדת בטענות כי בז״ן צמצמה באופן משמעותי את היקף הכיסוי הביטוחי זמן קצר לפני שמתקניה נפגעו במתקפת טילים בזמן מלחמה.

• ההחלטה משמרת בחינה רחבה יותר של אופן ניהול סיכוני ביטוח על-ידי חברות ישראליות לנוכח החרפת איומי הביטחון.

המחלוקת סביב היקף הכיסוי הביטוחי של בתי הזיקוק לנפט בע״מ (בז״ן) החריפה השבוע, לאחר שבית המשפט הכלכלי בחיפה דחה את בקשת החברה להסיר תגובה שהוגשה על-ידי מלטל בע״מ, בעלת מניות מיעוט. ההחלטה, שניתנה במסגרת הליך גילוי מסמכים לקראת אפשרות של תביעה נגזרת, משקפת רגישות שיפוטית גוברת לבחירות ניהול סיכונים תאגידיות המתקבלות תחת לחץ גיאו-פוליטי קיצוני.

קיצוץ הכיסוי הביטוחי תחת בחינה משפטית

מלטל, המחזיקה בכ-1% ממניות בז״ן, טוענת כי הנהלת החברה ונושאי המשרה פעלו ברשלנות חמורה כאשר צמצמו באופן משמעותי את היקף הכיסוי הביטוחי של בז״ן. לטענת בעלת המניות, הכיסוי ירד מכ-1 מיליארד דולר בשנת 2022 לכ-250 מיליון דולר בלבד לתקופה שבין 2023 ל-2025, וזאת חרף עלייה חדה בסיכוני המלחמה האזוריים. מלטל מוסיפה כי הפוליסות המעודכנות לא כללו הגנה מספקת לנזקי רכוש שאינם מפוצים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים של ישראל.

טענות אלו קיבלו משנה תוקף לאחר יוני 2025, אז נפגעו מתקני בז״ן במתקפת טילים איראנית במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״. האירוע גרם לנזק פיזי כבד, להשבתת פעילות ולהרג של שלושה עובדים. לפיכך, מה שיכול היה להישאר ויכוח טכני בתחום הביטוח קיבל משמעות כספית, תפעולית ותדמיתית ממשית.

הגנת בז״ן: מציאות שוק ושיקול דעת מקצועי

בז״ן דחתה בעקביות את טענות הרשלנות, והציגה את צמצום הכיסוי הביטוחי כהכרח שנבע משינויים מבניים בשוק הביטוח לאחר 7 באוקטובר 2023. לטענת החברה, פרמיות סיכוני המלחמה זינקו, ונכונות המבטחים לשאת בחשיפה מסוג זה פחתה, מה שהותיר חברות עם אפשרויות מוגבלות ויקרות. בז״ן מוסיפה כי גופים הרוכשים ביטוח פרטי לנזקי מלחמה וטרור מוחרגים מהפיצוי לפי משטר מס הרכוש, ולכן גישתה מהווה החלטה מקצועית המוגנת על-ידי כלל שיקול הדעת העסקי.

הגנה זו משקפת דילמה תאגידית רחבה יותר: כיצד על דירקטוריונים לאזן בין עלות, זמינות והלימות הביטוח כאשר סיכוני קיצון הופכים מסבירות תיאורטית לאפשרות ממשית.

מחלוקת פרוצדורלית לפני התביעה הנגזרת

הסוגיה המיידית שעמדה בפני בית המשפט הייתה פרוצדורלית ולא מהותית. לאחר שבז״ן הגישה את תגובתה בהליכי גילוי המסמכים, ביקשה מלטל רשות להגיש תגובה נוספת — בקשה שאושרה. בהמשך טענה בז״ן כי מלטל ניצלה לרעה רשות זו והגישה מסמך רחב יתר על המידה, שכלל חוות דעת שמאית משלימה, תצהיר של עד נוסף וטענות עובדתיות ומשפטיות חדשות. לטענת בז״ן, הדבר חרג ממסגרת ההליך והרחיב את המחלוקת שלא כדין.

מלטל טענה מנגד כי תגובתה נועדה להתמודד ישירות עם טענות מפתיעות שהעלתה בז״ן. בית המשפט קיבל ברובו עמדה זו, וקבע כי מרבית הטענות והראיות מהוות תגובה לגיטימית. אף שהשופט הכיר בכך שחלק מהאלמנטים חרגו במעט מההיקף המותר, הודגש כי מחיקת תגובה שלמה היא סעד קיצוני. תחת זאת, ניתנה לבז״ן הזכות להגיש תגובה נוספת עד ל-30 במרץ 2026, בעוד שמלטל חויבה בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקלים בשל רוחב יריעת הגשתה.

מדוע ההחלטה חשובה להמשך

הפסיקה מאפשרת למלטל להמשיך בקידום בקשתה לגילוי מסמכים, ומותירה לחץ על נושאי המשרה והדירקטורים בבז״ן להצדיק את החלטותיהם בתחום הביטוח. עבור משקיעים ודירקטוריונים כאחד, המקרה מדגיש כי אסטרטגיית ביטוח בסביבות עתירות סיכון אינה נתפסת עוד כעניין טכני גרידא. ככל שאיומי הביטחון נמשכים, בתי המשפט עשויים לבחון ביתר קפדנות האם צמצום כיסוי משקף הסתגלות זהירה או חשיפה בלתי סבירה — הבחנה בעלת השלכות מרחיקות לכת על ממשל תאגידי בישראל.