SKN | האם פיקוח מורחב יעצב מחדש את שוק שירותי הביטוח בישראל? הצעת חוק חדשה מכוונת לספקי שירותים

Or Shushan

עיקרי הדברים:

• הצעת חוק חדשה תעניק לרשות שוק ההון סמכויות פיקוח ישירות על ספקי שירותים הפועלים לצד מוצרי ביטוח.

• הערכות בענף מצביעות על כך שכ-30 חברות שירותי בריאות בלבד עשויות להיכנס תחת רגולציה, מה שירחיב משמעותית את היקף הפיקוח.

• אגרות פיקוח חובה עשויות להגדיל באופן מהותי את תקציב הרשות ואת יכולות האכיפה שלה.

יוזמה חקיקתית שהונחה על שולחן הכנסת עשויה לסמן נקודת מפנה בשוק השירותים הנלווים לביטוח בישראל, כאשר המחוקקים מבקשים לסגור פער רגולטורי מתמשך. הצעת החוק מבקשת לאפשר לרשות שוק ההון לפקח ישירות על ספקי שירותים הפועלים באמצעות “כתבי שירות” — חלופה או תוספת נפוצה לפוליסות ביטוח מסורתיות. אם תאושר, הרפורמה תשנה מהיסוד את אופן הרישוי, הפיקוח והמימון של חברות אלו.

מפיקוח עקיף לפיקוח ישיר

הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח״כ אריאל קלנר, מבקשת להסדיר את מעמדן המשפטי של חברות שירותים המוכרות גישה לשירותים רפואיים, תחבורתיים ואחרים, מבלי להנפיק פוליסות ביטוח. לפי ההצעה, ייקבע הסדר זמני באמצעות הוראת שעה, אשר יבהיר כי מדובר במוצרי שירות בלבד ולא בחוזי ביטוח. במקביל, הממונה על שוק ההון יקבל סמכות להוציא הוראות מחייבות שנועדו להבטיח יציבות פיננסית ועמידות תפעולית של ספקי השירותים.
עד כה, סמכויות הרשות היו עקיפות בלבד. בעוד שהרשות פיקחה על שיווק כתבי שירות באמצעות סוכני ביטוח, החברות המספקות את השירותים עצמן לא נדרשו לרישוי ייעודי או לפיקוח פיננסי ישיר. בפועל, הפיקוח עבר דרך הסוכנים ולא דרך ספקי השירותים, מה שיצר “שטח אפור” רגולטורי בתחומים הרגישים לבריאות ולרכוש הצרכנים.

תחום הבריאות במרכז הרפורמה

לפי גורמים בכירים בענף, כ-30 חברות שירותים פועלות כיום בתחום הבריאות בלבד, ומציעות שירותים רפואיים באמצעות תעודות שירות. הכפפת חברות אלו לפיקוח לא רק תטיל עליהן סטנדרטים רגולטוריים, אלא גם תחייב אותן בתשלום אגרות פיקוח. אגרות אלו עשויות להגדיל משמעותית את תקציב רשות שוק ההון, ולחזק את יכולתה לאכוף רגולציה בכל המערכת הביטוחית.
מבחינת מדיניות, נוצר כאן מעגל חוזר: הרחבת הפיקוח מגדילה את המשאבים, והמשאבים מחזקים את יכולת הרגולציה. עבור הרשות, המשמעות עשויה להיות פיקוח הדוק יותר על יציבות פיננסית, רציפות שירות והגנת צרכנים בשוק שצמח בקצב מהיר יותר מהמסגרת הרגולטורית שלו.

תחרות, נגישות והגנת הצרכן

דברי ההסבר להצעת החוק שואפים לאיזון עדין. מצד אחד, הם מברכים על כתבי השירות כחלופה תחרותית לביטוח המסורתי. מוצרים אלו מאפשרים לצרכנים לרכוש שירותים נקודתיים ללא התחייבות לכיסוי ביטוחי מלא — אפשרות חשובה במיוחד עבור מי שאינם יכולים לעמוד בפרמיות ביטוח או שנדחו מטעמי חיתום.
מן הצד השני, המחוקקים טוענים כי היעדר בהירות רגולטורית פגע בהתפתחות השוק ואף פגע בתחרות. ללא סטנדרטים של רישוי ופיקוח ישיר, ספקים חלשים עלולים להיכנס לשוק, לפגוע באמון הציבור ולהרתיע אימוץ רחב. מיסוד התחום, כך נטען, יחזק יציבות, יעודד תחרות הוגנת ואף עשוי להפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים.

מה קורה לאחר הוראת השעה

מעבר להסדר הזמני, מטרתה ארוכת הטווח של הצעת החוק היא לאפשר לממשלה ולרגולטורים לבחון הקמה של משטר רישוי ופיקוח קבוע לספקי השירותים. תהליך זה עשוי להוביל למסגרת רגולטורית ייעודית, שתקרב את חברות השירותים לסטנדרטים החלים על חברות ביטוח, תוך שמירה על מודל עסקי מובחן.
בהמשך, חברות ביטוח, ספקי שירותים ומשקיעים יעקבו מקרוב. פיקוח מורחב עשוי להעלות עלויות ציות בטווח הקצר, אך גם להעניק לגיטימציה לענף ולפתוח פתח לצמיחה בת-קיימא. עבור הצרכנים, השאלה המרכזית תהיה האם רגולציה הדוקה יותר אכן תספק יציבות ונגישות גבוהות יותר בתחומים המשפיעים ישירות על חיי היום-יום.