SKN | כנס הראל מאותת על זהירות בתמחור כאשר ייתכן שראלי הביטוח כבר מגולם במחירים

Or Shushan

נקודות מרכזיות:

• פרופ’ דן וייס מזהיר כי חלק גדול מהאופטימיות סביב מניות הביטוח כבר מגולם במחירים.
• מרכז הראל לחקר שוקי ההון מדגיש את IFRS 17 כגורם משנה כללי משחק באופן שבו משקיעים מעריכים חברות ביטוח.
• נתוני הענף מצביעים על רווחיות חזקה, אך התשואות העתידיות עשויות להיות תלויות בשמירה על צמיחה ויצירת CSM.

ענף חזק—אך התמחור מעלה שאלות

בכנס השנתי של מרכז הראל לחקר שוקי ההון, פרופ’ דן וייס העביר מסר ברור למשקיעים:

ענף הביטוח בישראל הציג ביצועים יוצאי דופן—אך ייתכן שההצלחה הזו כבר מגולמת במחירי המניות.

לאחר שנתיים של עליות חדות, וייס הדגיש כי על המשקיעים לאמץ גישה מאוזנת יותר. בעוד שהיסודות נותרו חזקים, הציפיות לצמיחה עתידית מוטמעות יותר ויותר בתמחור.

השפעת IFRS 17: שינוי הדרך שבה משקיעים רואים רווח

נושא מרכזי בכנס היה ההשפעה של IFRS 17, אשר שינה באופן מהותי את הדיווח הפיננסי בענף הביטוח.

בניגוד למסגרות קודמות, IFRS 17 מציג את מרווח השירות החוזי (CSM)—מדד לרווחים עתידיים המוטמעים בחוזי ביטוח קיימים.

לשינוי זה שתי השלכות מרכזיות:
הוא הופך את הרווחיות העתידית לגלויה יותר
הוא משפיע על האופן שבו משקיעים מתמחרים חברות ביטוח

לפי ניתוח שהוצג על ידי משה והב, ה-CSM של הענף עומד על כ-64 מיליארד שקל, כאשר כ-22 מיליארד שקל צפויים להשתחרר במהלך חמש השנים הקרובות.

נתון זה מייצג כ-35% מסך יתרת ה-CSM—מעין צינור הכנסות עתידי.

שנת שיא ברווחיות

הנתונים שהוצגו בכנס מחזקים את המצב הפיננסי החזק של הענף.

חברות הביטוח בישראל רשמו:
רווח נקי של כ-14 מיליארד שקל
תשואה על ההון של כ-25%
צמיחה משמעותית בפעילות הביטוחית והלא-ביטוחית

גם היקפי הפעילות החדשה עלו, כאשר ה-CSM מפוליסות חדשות הגיע ל-4.7 מיליארד שקל—אינדיקציה להמשך התרחבות.

נתונים אלו תומכים בנרטיב של ענף חזק וצומח.

מדוע ייתכן שהשוק מקדים את עצמו

למרות היסודות החזקים, פרופ’ דן וייס הזהיר כי אין להתעלם מסיכוני התמחור.

הפער בין ביצועי מניות הביטוח בישראל לבין מקבילותיהן באירופה מצביע על כך שהשווקים המקומיים עשויים כבר לגלם:
צמיחה כלכלית מתמשכת
רווחיות יציבה
מימוש מוצלח של ה-CSM העתידי

במילים אחרות, חלק גדול מה”חדשות הטובות” כבר עשוי להיות מגולם במחירים הנוכחיים.

האתגר הבא: שמירה על הצמיחה

בהסתכלות קדימה, השאלה המרכזית אינה האם הענף חזק—אלא האם הוא יכול לשמור על המומנטום.

הביצועים העתידיים יהיו תלויים ב:
קצב יצירת פעילות חדשה
איכות החיתום
היכולת להמיר CSM לרווחים ממומשים
לחצים רגולטוריים ותחרותיים

כפי שציין יבגני אוסטרובסקי, עדיין קיימים פערים בין רווחים חשבונאיים להון כלכלי, מה שמעלה שאלות לגבי עד כמה המדדים הנוכחיים משקפים את הערך האמיתי.

טכנולוגיה ושינוי מבני

נושא נוסף שעלה בכנס היה האימוץ הלא אחיד של בינה מלאכותית בענף הביטוח הגלובלי.

לדברי אילנית אדסמן, בעוד שווקים כמו ארה”ב ואסיה מתקדמים במהירות, אירופה—ובמידה מסוימת גם ישראל—נעים בזהירות רבה יותר בשל מסגרות רגולטוריות.

עם זאת, תחום אחד בולט במיוחד:
טיפול בתביעות, שבו אימוץ ה-AI מואץ across הענף.

הרגולציה נותרת עוגן מרכזי

עמית גל הדגיש את חשיבות הגבולות הרגולטוריים, והבהיר כי משקיעים מוסדיים אינם יכולים לפעול כגורמים שולטים באמצעות השקעותיהם.

הדבר מדגיש את האיזון העדין עמו מתמודדים רגולטורים:
עידוד צמיחה תוך שמירה על יציבות המערכת

השורה התחתונה

ענף הביטוח בישראל נכנס לשלב חדש—שלב שמוגדר לא רק על ידי ביצועים חזקים, אלא גם על ידי מסגרות תמחור מתקדמות יותר.

הטמעת IFRS 17 הפכה את הרווחים העתידיים לשקופים יותר, אך גם מעלה את רף הביצוע.

כפי שמציין פרופ’ וייס, הסיפור כבר אינו רק על צמיחה—אלא על כמה מהצמיחה הזו כבר מגולם במחירים.