SKN | האם ישראל מתקרבת לחובת ביטוח ורגולציה מחמירה עבור קורקינטים ואופניים חשמליים?

Or Shushan

נקודות מרכזיות:

• מחוקקים בישראל מקדמים הקמת צוות בין־משרדי לטיפול בכשלים הבטיחותיים והרגולטוריים סביב קורקינטים ואופניים חשמליים.

• נציגי ענף הביטוח דורשים כי תביעות בגין פגיעות גוף הקשורות לכלי רכב חשמליים קלים ייכללו במסגרת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

• רשות שוק ההון מזהירה כי שילוב קורקינטים חשמליים במערכת ביטוח החובה עלול להוביל לעלייה בפרמיות הנהגים הפרטיים.

ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה רגולטורית בתחום התחבורה הקלה

תחום התחבורה החשמלית הקלה בישראל מתקרב לנקודת מפנה רגולטורית, כאשר מחוקקים, חברות ביטוח ורגולטורים פיננסיים מתעמתים סביב השאלה כיצד להתמודד עם העלייה בסיכוני התאונות הקשורים לקורקינטים ולאופניים חשמליים. במהלך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, קרא יו”ר הוועדה דוד ביטן להקמת צוות בין־משרדי שיטפל במה שהוגדר ככשל מבני מתמשך בפיקוח על כלי התחבורה הקלים.

במרכז הדיון ניצבת סוגיה רגישה במיוחד: האם משתמשי קורקינטים ואופניים חשמליים צריכים להיכלל במסגרת ביטוח החובה הרשמית בישראל.

הדיון משקף דילמה רחבה יותר המתפתחת ברחבי העולם, כאשר אימוץ תחבורת מיקרו־מוביליטי מתקדם בקצב מהיר יותר מהיכולת של מערכות הרגולציה והביטוח להסתגל.

פער רגולטורי הולך ומעמיק במרחב העירוני

קורקינטים ואופניים חשמליים הפכו לחלק משמעותי ממערך התחבורה העירוני בישראל, בעיקר בערים צפופות כמו תל אביב.

עם זאת, חדירתם המהירה של כלי הרכב החשמליים הקלים הובילה גם לעלייה במספר התאונות, לחוסר בהירות משפטית בנוגע לאחריות וללחץ גובר על בתי החולים ומערכות הפיצויים.

בשונה מכלי רכב מסורתיים, חלק גדול מהקורקינטים והאופניים החשמליים פועלים כיום תחת מסגרת רגולטורית חלקית, עם אכיפה לא אחידה ודרישות ביטוח מוגבלות.

מצב זה יצר מה שמחוקקים מתארים יותר ויותר כ”אזור אפור” בתחום דיני התחבורה — מצב שבו נפגעי תאונות מתמודדים לעיתים עם אי־ודאות בנוגע לזכויות הפיצוי והאחריות המשפטית.

קריאתו של ביטן להקמת צוות בין־משרדי מעידה על ההכרה הגוברת בכך שמודל הפיקוח המפוצל הקיים אינו בר־קיימא לאורך זמן.

ענף הביטוח דורש הרחבת הכיסוי החוקי

נציגי לשכת סוכני הביטוח, בן קוטלר ואסף יגר, טענו במהלך הדיון כי פגיעות גוף הקשורות לקורקינטים ואופניים חשמליים צריכות להיכלל במסגרת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מהלך כזה ישלב בפועל את התחבורה החשמלית הקלה במסגרת ביטוח החובה הכללי, ויאפשר מנגנוני פיצוי ברורים יותר לנפגעים.

מנקודת מבטו של ענף הביטוח, המצב הקיים יוצר חוסר ודאות משפטי משמעותי. נפגעים בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים נאלצים לעיתים להתמודד עם מחלוקות ממושכות סביב שאלות של אחריות, זכאות לכיסוי ומימון הפיצוי.

הרחבת ביטוח החובה עשויה ליצור סטנדרטיזציה של הליכי התביעות ולהפחית את מורכבות ההתדיינות המשפטית.

ההצעה משקפת גם מגמה עולמית רחבה יותר: ככל שתחום המיקרו־מוביליטי מתרחב, חברות הביטוח מבקשות לבנות מסגרות חיתום מסודרות שיאפשרו תמחור מדויק יותר של סיכוני התחבורה העירונית החדשה.

רשות שוק ההון מזהירה מפני עלייה בפרמיות הביטוח

רשות שוק ההון הביעה הסתייגות משמעותית משילוב קורקינטים חשמליים במסגרת ביטוח החובה הקיימת בישראל.

ברשות מזהירים כי הכנסת אוכלוסייה בעלת רמת סיכון גבוהה יותר אל מאגר הביטוח הלאומי עלולה להוביל לעלייה בפרמיות הנהגים הפרטיים.

אם משתמשי קורקינטים חשמליים — אשר חשופים סטטיסטית לרמות גבוהות יותר של תאונות ופגיעות גוף — ייכנסו לאותו מאגר פיצויים שבו נמצאים נהגי הרכב הפרטי, חברות הביטוח עשויות להידרש להעלות את מחירי הפרמיות כדי לספוג את נטל התביעות הנוסף.

הדיון חושף למעשה דילמת מדיניות מורכבת: הרחבת ההגנה לנפגעים מול שמירה על נגישות ועלויות סבירות במערכת ביטוח החובה הקיימת.

שינויי התחבורה העירונית מאלצים את מערכות הביטוח להסתגל

המשמעות הרחבה של הדיון חורגת הרבה מעבר לקורקינטים עצמם.

תחבורת המיקרו־מוביליטי משנה באופן מהותי את כלכלת התחבורה, תכנון התשתיות ומודלי הביטוח ברחבי העולם. ערים רבות מעודדות שימוש באמצעי תחבורה חלופיים כדי להפחית עומסים וזיהום, אך מערכות הביטוח והאחריות המשפטית עדיין מבוססות ברובן על מודלים שנבנו עבור כלי רכב מסורתיים.

תהיה אשר תהיה המסגרת שתאומץ בסופו של דבר, הכיוון הכללי נראה ברור יותר ויותר: ככל שקורקינטים ואופניים חשמליים הופכים לחלק קבוע ממערך התחבורה העירוני, חוסר הבהירות הרגולטורי צפוי להפוך לפחות ופחות מקובל מבחינה פוליטית וכלכלית.