SKN | בית המשפט הורה לביטוח הלאומי להכיר ב-COPD של רתך כפגיעה בעבודה למרות היסטוריית עישון ארוכה

Or Shushan

 

נקודות מפתח

• בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הכיר במחלת ה-COPD של רתך כפגיעה בעבודה, למרות עשרות שנות עישון.
• מומחים רפואיים קבעו כי חשיפה ממושכת לעשן ריתוך, אבק וחלקיקי מתכת תרמה באופן משמעותי להתפתחות המחלה.
• המוסד לביטוח לאומי חויב להכיר במחלה לפי דוקטרינת המיקרוטראומה ולשלם הוצאות משפט בסך 12,000 שקל.

בית הדין הכיר במחלת הריאות של רתך כפגיעה בעבודה

פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מחזק את ההכרה בהשפעותיהן של חשיפות תעסוקתיות על התפתחות מחלות נשימתיות כרוניות. בית הדין קבע כי מחלת הריאות החסימתית הכרונית (COPD) של רתך תוכר כפגיעה בעבודה, למרות היסטוריית עישון ממושכת, והורה למוסד לביטוח לאומי להעניק לו את הזכויות וההטבות הנובעות מהכרה זו.

ההחלטה מדגישה עיקרון מרכזי בדיני הביטחון הסוציאלי וברפואה תעסוקתית: גם כאשר קיימים גורמי סיכון אישיים משמעותיים, תנאי העבודה עשויים להוות גורם מהותי בהתפתחות המחלה.

המחלוקת נסבה על מקור המחלה

התובע, רתך בן 62, עישן במשך שנים רבות, החל מגיל 17, בקצב של כחפיסת סיגריות ביום. במקביל, עבד במשך קרוב לארבעה עשורים בסביבת עבודה שכללה חשיפה קבועה לעשן ריתוך, אבק תעשייתי, חלקיקי מתכת וגזים מזיקים.

לאחר שאובחן כחולה ב-COPD, פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר במחלה כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה בטענה כי העישון הוא הגורם המרכזי להתפתחות המחלה.

המחלוקת התמקדה בשאלה שכיחה בתחום הרפואה התעסוקתית: כיצד יש לייחס משקל לגורמי סיכון שונים כאשר מספר גורמים עשויים לתרום לאותה מחלה.

המומחים קבעו כי לחשיפה התעסוקתית הייתה תרומה משמעותית

במהלך הדיון מינה בית הדין שני מומחים רפואיים בלתי תלויים לבחינת הקשר בין תנאי העבודה למחלה.

שני המומחים הכירו בכך שעישון הוא גורם סיכון מרכזי ל-COPD, אך קבעו כי החשיפה הממושכת לעשן ריתוך ולחלקיקים נשימים בסביבת העבודה תרמה באופן משמעותי להתפתחות המחלה ולהחמרתה.

לפי חוות הדעת, החשיפה התעסוקתית הגבירה באופן ממשי את הסיכון ואת חומרת הפגיעה הרפואית, ובכך יצרה קשר סיבתי משמעותי בין עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.

מסקנות אלה היוו נדבך מרכזי בהחלטת בית הדין.

בית הדין דחה את טענות הביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי ביקש לערער על מסקנות המומחים וטען כי לא ניתן משקל מספק להיסטוריית העישון שנמשכה כ-43 שנים.

השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין דחתה טענה זו וקבעה כי המומחים בחנו באופן מלא את השפעת העישון, אך למרות זאת מצאו כי לחשיפה התעסוקתית הייתה תרומה משמעותית להתפתחות המחלה.

בהתאם לכך נקבע כי המחלה מהווה פגיעה בעבודה לפי דוקטרינת המיקרוטראומה, החלה במקרים שבהם נזק גופני מצטבר נגרם כתוצאה מחשיפות או פגיעות חוזרות ונשנות לאורך זמן.

בנוסף להכרה במחלה, חויב הביטוח הלאומי לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 שקל.

השלכות רחבות על תביעות בתחום הרפואה התעסוקתית

לפסק הדין עשויות להיות השלכות על עובדים בענפים נוספים שבהם קיימת חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים, ובהם ריתוך, בנייה, תעשייה, כרייה וייצור כבד.

ההחלטה מחזקת את העיקרון שלפיו קיומם של גורמי סיכון אישיים אינו שולל בהכרח הכרה באחריות תעסוקתית, כאשר תנאי העבודה תרמו באופן מהותי להתפתחות המחלה.

עבור מעסיקים, מבטחים ואנשי מקצוע בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית, פסק הדין מדגיש את חשיבותם של אמצעי מיגון, ניטור חשיפות סביבתיות וניהול סיכונים מתמשך במקומות עבודה.

השפעה אפשרית על מערכת הביטוח הסוציאלי

להכרעה עשויות להיות גם השלכות כלכליות רחבות יותר על מערכת הביטוח הסוציאלי בישראל. הכרה במחלות מקצוע עשויה להשפיע על זכאות לקצבאות, פיצויים ותביעות עתידיות הנוגעות לחשיפה תעסוקתית ממושכת.

ככל שבתי הדין ממשיכים לבחון מחלות על בסיס שילוב של גורמי סיכון אישיים ותעסוקתיים, ייתכן שתביעות דומות יזכו לבחינה מעמיקה יותר מצד עובדים המבקשים הכרה בנזקים בריאותיים שנגרמו במהלך עבודתם.

מבט קדימה

פסק הדין משקף מגמה רחבה יותר בפסיקה וברפואה התעסוקתית, שלפיה מחלות כרוניות נובעות לעיתים קרובות משילוב של מספר גורמים ולא מגורם יחיד. ככל שהידע הרפואי ממשיך לחזק את הקשר בין חשיפות תעסוקתיות לבין מחלות נשימה ארוכות טווח, בתי המשפט ובתי הדין צפויים להעניק משקל רב יותר להשפעת סביבת העבודה על מצבם הבריאותי של עובדים.

עבור עובדים הסובלים ממחלות נשימתיות כרוניות, ההחלטה מהווה תזכורת לכך שלחשיפה תעסוקתית עשויות להיות השלכות רפואיות, משפטיות וכלכליות משמעותיות, גם שנים רבות לאחר סיום העבודה.