SKN | המוסד לביטוח לאומי מתמודד עם גירעון הולך וגדל על רקע זינוק בעלויות הקצבאות

Or Shushan

נקודות מפתח

• המוסד לביטוח לאומי צפוי לסיים את שנת 2026 בגירעון של כ-10 מיליארד שקל, כאשר התחזיות מצביעות על כך שהפער עלול להתרחב לכ-23 מיליארד שקל עד שנת 2030.

• ההוצאות על גמלת סיעוד זינקו מכ-7 מיליארד שקל בשנת 2018 ליותר מ-21 מיליארד שקל בשנת 2025, בעקבות הרחבת הזכאות וגידול במספר מקבלי הקצבאות.

• העלייה בהוצאות על קצבאות נכות וקצבאות לילדים עם מוגבלויות מוסיפה לחץ משמעותי על המערכת ומחדשת את הקריאות לרפורמות מבניות ולצעדים לחיזוק היציבות הפיננסית.

המוסד לביטוח לאומי ניצב בפני לחצים פיננסיים גוברים, כאשר הוצאות הקצבאות ממשיכות לצמוח בקצב מהיר יותר מהכנסותיו. תחזיות חדשות של משרד האוצר מצביעות על כך שהמוסד עשוי לסיים את שנת 2026 בגירעון של כ-10 מיליארד שקל – יותר מכפול מהגירעון שנרשם בשנת 2025 וגבוה משמעותית מהגירעון הראשון שנרשם בשנת 2024.

למרות שבביטוח הלאומי מדגישים כי תשלומי הקצבאות מובטחים ומוגנים על פי חוק, הפער המתרחב בין הכנסות להוצאות מגביר את הדיון בקרב מקבלי ההחלטות, כלכלנים ואנשי רווחה בנוגע ליכולתה של המערכת לשמור על יציבותה לאורך זמן.

העלייה החדה בהוצאות הסיעוד הופכת לאתגר המרכזי

אחד הגורמים המרכזיים ללחץ התקציבי הוא הגידול המהיר בהוצאות על גמלת סיעוד.

על פי ממצאים שצוטטו בדוח מבקר המדינה, ההוצאה השנתית על גמלאות סיעוד שולשה בתוך שבע שנים בלבד – מכ-7 מיליארד שקל בשנת 2018 לכ-21.1 מיליארד שקל בשנת 2025.

במקביל, מספר הזכאים כמעט הוכפל, מכ-180 אלף מקבלי גמלה לכמעט 384 אלף. הרחבת הקריטריונים לזכאות ורפורמות שנועדו לשפר את הנגישות לשירותי הסיעוד הרחיבו באופן משמעותי את היקף המשתתפים בתוכנית.

מבקר המדינה הצביע גם על פערים מהותיים בין הערכות התלות שבוצעו על ידי הביטוח הלאומי לבין אלו שבוצעו על ידי קופות החולים. במקרים רבים העניק הביטוח הלאומי דרגות זכאות גבוהות יותר, תופעה שלפי ההערכות מוסיפה מיליארדי שקלים לעלות הכוללת של התוכנית מדי שנה.

קצבאות הנכות מוסיפות לחץ תקציבי

לצד הגידול בהוצאות הסיעוד, גם ההוצאה על קצבאות נכות נמצאת במגמת עלייה חדה.

מספר מקבלי קצבת הנכות הכללית גדל מכ-242 אלף בשנת 2017 לכ-356 אלף בשנת 2025, בעוד שההוצאה השנתית בתחום הגיעה לכ-23.2 מיליארד שקל.

קצבאות הילדים עם מוגבלויות רשמו צמיחה מהירה אף יותר. מספר הזכאים יותר מהוכפל בין השנים 2020 ל-2025 והגיע ליותר מ-168 אלף מקבלים. במקביל, ההוצאה השנתית בתחום עלתה לכ-9.22 מיליארד שקל.

המגמות הללו משקפות תהליכים דמוגרפיים וחברתיים רחבים יותר, ובהם גידול באוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים והרחבת המודעות לזכויות סוציאליות.

המחלוקת סביב הגורמים לגירעון מתעצמת

הגירעון המתרחב מעורר מחלוקת באשר לגורמים העומדים מאחוריו.

במשרד האוצר מצביעים על הרחבת הזכאות לקצבאות ועל הגידול בהתחייבויות ארוכות הטווח כגורמים המרכזיים לפער התקציבי.

מנגד, גורמים בביטוח הלאומי ומומחים עצמאיים טוענים כי גם למדיניות הממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות המצב. לדבריהם, הפחתות מתמשכות בשיעורי ההפרשות של המעסיקים לצד תשואות נמוכות על כספי העתודות שהושקעו באמצעות המדינה פגעו ביכולתו של המוסד לחזק את מצבו הפיננסי.

מבקר המדינה מתח ביקורת על היעדר דיון מדיניות רציף בנוגע לאיתנותו הפיננסית של הביטוח הלאומי, וציין כי אזהרות אקטואריות בנוגע לגירעונות עתידיים הועלו במשך שנים מבלי שננקטו צעדים משמעותיים לתיקון המצב.

מבט קדימה

ועדה בין-משרדית צפויה להציג המלצות שנועדו לחזק את היציבות ארוכת הטווח של מערכת הביטוח הלאומי, לרבות בחינה מחודשת של מנגנוני המימון וקריטריוני הזכאות בתחום הסיעוד.

מקבלי ההחלטות ניצבים בפני אתגר מורכב: שמירה על רשת הביטחון החברתית עבור גמלאים, אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות פגיעות, לצד הבטחת קיימות פיננסית לדורות הבאים.

ככל שהלחצים הדמוגרפיים ימשיכו להתגבר, ההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות עשויות לעצב את עתידה של מערכת הביטוח הלאומי בישראל לעשורים הבאים.

תובנות סיום

המוסד לביטוח לאומי נותר אחד המוסדות הכלכליים והחברתיים החשובים בישראל, המספק תמיכה למיליוני אזרחים באמצעות קצבאות זקנה, נכות, סיעוד ותוכניות סיוע נוספות.

אף שתשלומי הקצבאות ממשיכים להתבצע כסדרם, העלייה המתמשכת בהוצאות והשינויים הדמוגרפיים מדגישים את הצורך ברפורמות ארוכות טווח שיאזנו בין אחריות פיסקלית לבין מחויבות חברתית.

משקיעים, קובעי מדיניות והציבור הרחב צפויים לעקוב מקרוב אחר ההמלצות והרפורמות העתידיות, אשר עשויות להשפיע על אחד ממנגנוני הביטחון החברתיים המרכזיים של מדינת ישראל.