SKN | ישראל בוחנת מנגנון איזון אוטומטי בביטוח הלאומי לחיזוק קיימות מערכת הפנסיה לטווח הארוך

נקודות מפתח

• משרד האוצר בוחן הצעה להקמת מנגנון מימון ייעודי לקצבאות זקנה ולגמלאות סיעוד במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
• המודל המוצע כולל מנגנון איזון אוטומטי, שעשוי לכלול התאמות בגיל הפרישה, בשיעורי דמי הביטוח הלאומי או בגובה הקצבאות במקרה של היווצרות גירעון.
• אף שלא התקבלה עדיין כל החלטת מדיניות, המהלך משקף את החשש הגובר באשר ליציבותה הפיננסית ארוכת הטווח של מערכת הביטוח הסוציאלי בישראל, על רקע הזדקנות האוכלוסייה.

משרד האוצר בוחן רפורמה מקיפה שעשויה לשנות את אופן מימון קצבאות הזקנה וגמלאות הסיעוד באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

בהתבסס על המלצות שגיבש בעבר פרופ’ איתן ששינסקי, ההצעה כוללת הקמת קרן ייעודית שתשמש אך ורק למימון קצבאות הזקנה והסיעוד. בניגוד למודל המימון הנוכחי, הקרן תפעל בנפרד מענפי הביטוח האחרים של המוסד לביטוח לאומי ותשלב מנגנון איזון אוטומטי, שנועד לשמור על יציבות פיננסית לאורך זמן ללא צורך בהתערבות פוליטית חוזרת.

ההצעה נמצאת בשלב בחינה במשרד האוצר, וטרם אושרה על ידי הממשלה או קודמה לחקיקה.

מנגנון איזון אוטומטי נועד להתמודד עם גירעונות עתידיים

על פי המודל המוצע, במקרה שבו הקרן הייעודית תיקלע לגירעון, יופעלו באופן אוטומטי צעדי תיקון שנקבעו מראש.

בין האפשרויות הנבחנות: העלאה הדרגתית של גיל הפרישה בהתאם לעלייה בתוחלת החיים, הגדלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי או התאמות מוגבלות בגובה הקצבאות מעל לרף מינימום מוגן שייקבע מראש.

מטרת המנגנון היא ליצור מסגרת תקציבית המבוססת על כללים ברורים, שתאפשר להתמודד באופן אוטומטי עם לחצים דמוגרפיים ופיסקליים, תוך הפחתת הצורך ברפורמות חירום המתקבלות משיקולים פוליטיים.

הלחצים הפיסקליים על המערכת ממשיכים להצטבר

על פי תחזיות משרד האוצר, המבוססות על נתוני המוסד לביטוח לאומי, צפוי המוסד לרשום גירעון תפעולי של כ־6.4 מיליארד שקל החל משנת 2025.

במשרד האוצר מזהירים כי מקורות ההכנסה הקיימים עלולים שלא להספיק למימון ההתחייבויות העתידיות. לפי התחזיות, יתרות הקרנות המשמשות כיום לכיסוי פערי המימון צפויות להתכלות עד שנת 2034, אם לא ייושמו רפורמות מבניות.

במקביל, העברת סמכויות משמעותיות לקביעת התאמות בקצבאות ממקבלי ההחלטות למנגנון אוטומטי צפויה לעורר דיון ציבורי ופוליטי נרחב, אם וכאשר תקודם חקיקה בנושא.

הזדקנות האוכלוסייה מגדילה את האתגרים התקציביים

בחינת הרפורמה מתבצעת על רקע העלייה המתמשכת במספר האזרחים הוותיקים ובעלויות הסיעוד.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קבע לאחרונה כי ישראל אינה ערוכה במידה מספקת להתמודדות עם השלכותיה ארוכות הטווח של הזדקנות האוכלוסייה. בדוח שפרסם צוין כי רפורמת הסיעוד משנת 2018 הגדילה את ההוצאה השנתית על שירותי סיעוד מכ־7 מיליארד שקל לפני הרפורמה לכ־21 מיליארד שקל בשנת 2025.

עוד הזהיר המבקר כי הגידול בהוצאות הסיעוד האיץ את לוח הזמנים הצפוי להיווצרות גירעון תזרימי בביטוח הלאומי, וקרא לגיבוש אסטרטגיה לאומית שתבטיח את יציבותה הפיננסית של המערכת לצד מתן מענה הולם לאוכלוסייה המבוגרת ההולכת וגדלה.

השלכות אפשריות על ענף הביטוח

למרות שההצעה מתמקדת במערכת הביטוח הסוציאלי, השלכותיה עשויות להיות רחבות יותר ולהשפיע על שוק הביטוח והחיסכון הפנסיוני בישראל.

שינויים במימון הציבורי של קצבאות הזקנה והסיעוד עשויים להשפיע על הביקוש למוצרי פנסיה משלימים, ביטוחי סיעוד פרטיים, ביטוחי חיים ושירותי תכנון פיננסי. חברות הביטוח, גופי הפנסיה והמשקיעים המוסדיים צפויים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, במטרה להעריך את השפעתן על הביקוש למוצרים, על הרגולציה ועל אסטרטגיות התכנון הפנסיוני.

תחזית

בחינת מנגנון איזון אוטומטי בישראל משקפת מגמה בינלאומית רחבה יותר, במסגרתה ממשלות מחפשות דרכים להתמודד עם הלחצים התקציביים הנובעים מהזדקנות האוכלוסייה ומהתרחבות התחייבויות הרווחה. מנגנונים מבוססי כללים נתפסים יותר ויותר ככלי לחיזוק החוסן הפיסקלי ולהפחתת אי-הוודאות סביב מימון ההטבות בעתיד.

האם ההצעה תהפוך בסופו של דבר לחוק ייקבע לא רק על בסיס תחזיות אקטואריות, אלא גם בהתאם לנכונות הדרג הפוליטי להעביר חלק מסמכויות קבלת ההחלטות למנגנון אוטומטי. כך או כך, הדיון מדגיש את החשיבות הגוברת של הבטחת מימון בר-קיימא למערכות הפנסיה והסיעוד בישראל, לנוכח השינויים הדמוגרפיים הצפויים בעשורים הקרובים.