נקודות מפתח
דו״ח שנתי של חוסך בביטוח מנהלים חשף עלות חריגה של יותר מ-92 אלף שקל בדמי ניהול במהלך שנה אחת. מאחורי הסכום עומד חוסך עם צבירה של כ-2.7 מיליון שקל, שהשיג בשנת 2025 רווח של יותר מ-580 אלף שקל במסלול מנייתי — אך שילם מחיר גבוה במיוחד על מבנה דמי הניהול של הפוליסה הוותיקה.
המקרה פורסם על ידי מתכנן הפרישה נדב טסלר, ששיתף דוח שנתי של חוסך בשם דוד. לדבריו, הוא ראה לאורך השנים דוחות רבים של ביטוחי מנהלים, אך הסכום הזה היה חריג במיוחד. החוסך הצטרף לביטוח מנהלים בשנת 2001, בתקופה שבה פוליסות מהסוג הזה כללו תנאים שכיום כבר אינם זמינים למצטרפים חדשים.
הפוליסה של דוד כוללת מקדם המרה לקצבה מובטח של 157.63. לשם השוואה, מקדם מקביל בקרנות הפנסיה כיום עומד על כ-190 ומעלה. מקדם נמוך יותר משמעותו קצבה חודשית גבוהה יותר עבור אותה צבירה. לדוגמה, חיסכון של מיליון שקל עם מקדם 157 יניב כ-6,370 שקל בחודש, לעומת כ-5,260 שקל עם מקדם 190.
הבעיה מתעוררת במבנה דמי הניהול. בפוליסות ביטוח מנהלים שנמכרו עד סוף 2003, לצד מקדם ההמרה המובטח, קיימת אפשרות לגביית דמי ניהול מתוך הרווח הריאלי. במקרה של דוד, חברת הביטוח גובה 15% מהרווח הריאלי שהושג בפוליסה, נוסף על דמי ניהול של 0.6% מהצבירה.
בשנת 2025, שבה שוקי המניות רשמו עליות חדות, מנגנון זה הפך למשמעותי במיוחד. דוד בחר במסלול מנייתי והשיג רווח של יותר מ-580 אלף שקל. אלא שככל שהרווח היה גבוה יותר, כך גדל גם הסכום ששולם לחברת הביטוח במסגרת דמי הניהול.
לשם המחשה, על צבירה דומה בקרן פנסיה רגילה דמי הניהול היו מסתכמים בכ-3,000 שקל בשנה, לפי ההשוואה שהוצגה במקרה. הפער מול יותר מ-92 אלף שקל בביטוח המנהלים ממחיש עד כמה מבנה העמלות עשוי להשפיע על התוצאה הכלכלית בפועל.
עם זאת, השוואה בין המוצרים אינה מסתכמת בדמי הניהול. ביטוח מנהלים ותיק עשוי לכלול מקדם קצבה מובטח, שאינו קיים באותה צורה במוצרי פנסיה חדשים. לכן, העלות הגבוהה צריכה להיבחן מול הערך הכלכלי של תנאי הפוליסה, במיוחד עבור חוסכים המתקרבים לגיל הפרישה.
המקרה של דוד מדגים כיצד שנה חזקה בשוק ההון יכולה להגדיל במקביל גם את הרווח של החוסך וגם את דמי הניהול שהוא משלם. כאשר חלק מהעמלה מחושב מתוך הרווח הריאלי, התשלום לחברת הביטוח גדל יחד עם ביצועי ההשקעות.
זו נקודה חשובה במיוחד עבור חוסכים בפוליסות ותיקות. תשואה גבוהה אינה בהכרח מתורגמת במלואה לגידול בחיסכון, משום שעלויות הניהול עשויות לקחת חלק גדול יותר מהתשואה ככל שהרווח הכספי גדל.
המקרה מציב מחדש את השאלה כיצד נכון להעריך ביטוחי מנהלים ותיקים. מקדם קצבה מובטח של 157.63 עשוי להיות בעל ערך משמעותי, אך לצדו צריך להביא בחשבון את דמי הניהול, מסלול ההשקעה, הצבירה, הכיסויים הביטוחיים והאופן שבו הפוליסה גובה את העלויות לאורך השנים.
עבור שוק החיסכון הפנסיוני, הדוח החריג ממחיש פער עמוק בין העלות המיידית של דמי הניהול לבין הערך העתידי של תנאי פוליסה ותיקה. השאלה עבור החוסך אינה רק כמה הוא משלם, אלא איזה ערך הוא מקבל בתמורה — והאם המבנה הישן של הפוליסה עדיין מצדיק את העלות שנגבית ממנו.
Optimized by Seraphinite Accelerator