SKN | מערכת הסיכון המערכתי במוקד: מה קורה אם חברת ביטוח ישראלית גדולה נקלעת למצוקה פיננסית?
נקודות מפתח ענף הביטוח בישראל יציב מבחינה מבנית, אך מרוכז מאוד, מה שהופך גופים גדולים לבעלי חשיבות מערכתית. גם אירועים שאינם חדלות פירעון, כגון לחץ…
רשות ניירות ערך פועלת לביסוס מסגרת רגולטורית רשמית לבינה מלאכותית בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. טיוטת ההוראה, שפורסמה להערות הציבור ב-4 בנובמבר 2026, מבקשת להכיל חדשנות טכנולוגית תוך שמירה על הסטנדרטים המקצועיים וההגנה על המשקיעים המסדירים שירותים פיננסיים מפוקחים. ההצעה מהווה התפתחות חשובה בשוק ההון הישראלי, בעוד גופים פיננסיים בוחנים יותר ויותר שימוש במערכות מבוססות AI לצורך ניתוח מידע, תמיכה בהחלטות השקעה ומתן שירותים.
מאפיין מרכזי בהצעה הוא שניתן לשלב AI בפעילויות הליבה של אנשי מקצוע בעלי רישיון בתחום ההשקעות, ולא להגביל אותה לתמיכה מנהלית בלבד. יישומים פוטנציאליים כוללים ניתוח פיננסי, הערכות השקעה, תהליכי קבלת החלטות ופונקציות תפעוליות פנימיות. הבחנה זו משמעותית משום שהיא מציבה את ה-AI בתוך פעילויות המשפיעות ישירות על האופן שבו מתגבשות המלצות פיננסיות ועל האופן שבו מנוהלים תיקי לקוחות.
הרשות מאמצת גישה ניטרלית מבחינה טכנולוגית. במקום לאשר מודלי AI ספציפיים או לקבוע יישומים מסוימים, המסגרת המוצעת מתמקדת במהות השירות, באופן השימוש בטכנולוגיה ובסיכונים שנוצרים מיישומה. גישה זו נועדה לשמור על רלוונטיות ככל שיכולות ה-AI מתפתחות ומערכות חדשות נכנסות לשוק השירותים הפיננסיים.
הטיוטה מאפשרת גם מודלי הפעלה שבהם החלטות או תוצרים פרטניים שנוצרו על ידי AI אינם דורשים בהכרח אישור אנושי נפרד. עם זאת, גמישות זו אינה שוות ערך לקבלת החלטות אוטונומית ללא הגבלה. בעלי רישיון מחויבים לשמור על פיקוח מקצועי ועל היכולת להתערב בעת הצורך.
העיקרון הרגולטורי המשמעותי ביותר הוא שהאצלה טכנולוגית אינה מעבירה את האחריות המשפטית או המקצועית. יועצי השקעות, משווקים ומנהלי תיקים נותרים אחראים לשירותים שהם מספקים, ללא תלות בשאלה האם ההחלטות נתמכות במערכות שפותחו באופן פנימי, בפלטפורמות AI חיצוניות או בספקי טכנולוגיה מצד שלישי.
דרישה זו מטילה אחריות ניכרת על מוסדות פיננסיים להבין את המערכות שהם מפעילים. על בעלי הרישיון להחזיק בהבנה הולמת של אופן פעולתם של כלי AI, להכיר במגבלותיהם ולקבוע בקרות על תוצריהם. עליהם להמשיך לפעול לטובת הלקוחות, להפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי ולעמוד בחובות הזהירות והאמונים הקיימות.
גילוי נאות ללקוחות הוא מרכיב חשוב נוסף. הוראת הטיוטה המוצעת קוראת לתקשורת ברורה באשר למאפייני השירותים הנתמכים בטכנולוגיה ולסיכונים הנלווים לשימוש בהם. על נותני השירותים להימנע גם מהצגת מצגים מטעים ביחס ליכולות ה-AI. עבור לקוחות מוסדיים ומשקיעים פרטיים כאחד, שקיפות תהיה חיונית בעת קביעת מידת ההסתמכות שיש לתת להמלצות אוטומטיות.
הרשות מציעה לכייל את הדרישות הרגולטוריות בהתאם למידת ההסתמכות הטכנולוגית, להשפעה הפוטנציאלית על הלקוחות, להיקף הפעילות ולמידת המעורבות האנושית. כתוצאה מכך, מוסד המשתמש ב-AI לצורך עיבוד מידע עשוי לעמוד בפני ציפיות בקרה שונות מאלה שיוצבו בפני מוסד המסתמך על AI לצורך הפקת הערכות השקעה או השפעה על החלטות בתיק ההשקעות.
ככל שהתלות הטכנולוגית וההשפעה הפוטנציאלית על הלקוחות גוברות, יצופו מנגנוני ממשל תאגידי, פיקוח ובקרת סיכונים מקיפים יותר. הדבר יוצר תמריץ עבור חברות לשלב את אימוץ ה-AI במסגרות הציות וניהול הסיכונים התפעוליים הקיימות שלהן, במקום להתייחס אליו אך ורק כאל יוזמה טכנולוגית.
הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד 6 בדצמבר 2026. משוב מאנשי מקצוע בעלי רישיון, ממוסדות פיננסיים וממשתתפי שוק נוספים עשוי להשפיע על הדרישות הסופיות ועל יישומן המעשי.
המסגרת המוצעת מאותתת כי הרגולטור בישראל ערוך להכיל יישומי AI מתוחכמים יותר ויותר בשירותי השקעות, כולל תהליכים המערבים מידה משמעותית של אוטומציה. עם זאת, יעילות טכנולוגית לא תחליף את תחומי האחריות הצמודים לרישיון מקצועי.
עבור חברות השקעות, האתגר האסטרטגי יהיה לשלב אוטומציה עם ממשל תאגידי מהימן, תהליכים הניתנים להסבר (explainable) ופיקוח משמעותי. עבור משקיעים, אמצעי ההגנה החיוני הוא שגורם אנושי או מוסד בעל רישיון נותרים אחראים לשירות, גם כאשר בינה מלאכותית ממלאת תפקיד משמעותי במתן השירות. בסופו של דבר, ההצעה מבקשת לבסס מסגרת שבה בינה מלאכותית יכולה לחולל שינוי מהותי בשירותי השקעות מבלי ליצור פער בין קבלת החלטות טכנולוגית לבין אחריות מקצועית.