מהו חיתום ומדוע חשוב שנבין את המשמעות לפני רכישת פוליסת ביטוח
כשמתרחש אירוע המאפשר הפעלת פוליסת ביטוח, בכל סוג של ביטוח, חברת הביטוח מחויבת לשלם למבוטח תגמולים בהתאם לתנאי הפוליסה. חברת הביטוח יכולה לעמוד בהוצאות כאלה…
תקיפות סייבר ככלי מלחמה רוסי והחשיבות של ביטוח סייבר
שבוע לפני סוף פברואר השנה (2022) מימשה רוסיה את איומיה ופלשה לאוקראינה עם כוחות צבאיים רחבי היקף. המערב הגיב בתדהמה וגינה את המתקפה מכל וכל, בשעה שניראה כי אוקראינה לא זו בלבד שאינה משיבה אש, אלא שבנוסף, גודלה ומעמדה לא מאפשרים לה לעמוד אל מול אחת המעצמות הגדולות והחזקות בעולם.
אבל מתחת לפני השטח, ניראה שישנה עוד חזית למלחמה בין רוסיה ואוקראינה, והיא חזית הסייבר. ב – 26 לפברואר, רק ימים ספורים לאחר תחילת הלחימה, הותקף אתר הקרמלין הרוסי והושבת לזמן מה. את האחריות על התקיפה נטל ארגון המכנה את עצמו "אנונימוס". זהו ארגון האקרים אנונימי בין לאומי שיש עדויות על פעילותו מאז סוף העשור הקודם ואשר איים רק לאחרונה על רוסיה כי אם לא תמשוך את כוחותיה מאוקראינה – תספוג עוד מתקפות סייבר משמעותיות שבכוחן להשבית את המדינה.
מתקפת הסייבר שהפילה את פלטפורמת הקרמלין ברשת הגיעה לאחר מתקפת סייבר רוסית על אוקראינה בשבוע הראשון של ההתקפות. במהלך מתקפה זו שבוצעה על ידי האקרים רוסיים, שייתכן כי הם משתפים פעולה או פועלים בשם הקרמלין, הושבתו אתרי הבנקים הגדולים במדינה ואתרי משרדי הממשלה האוקראינית. במהלך אותה מתקפת הסייבר החדירה, כך לפי ההערכות, רוסיה אל מערכות המחשוב האוקראיניות נוזקה שיש לה את הפוטנציאל לגרום לגלים מתפזרים והולכים של הרס, עם יכולת "להדביק" מחשבים נוספים ולהוציאם מפעולה.
קבוצת הטלגרם של סגן נשיא אוקראינה
זה היה אלברט איינשטיין שתבע את האמרה: "איני יודע באילו כלי נשק נשתמש במלחמת העולם השלישית, אולם ברביעית נשתמש בוודאי באבנים ומקלות". והנה, מלחמה משמעותית במזרח אירופה והיא הראשונה המכונה "מלחמה היברידית". דרך פריצות ומתקפות סייבר, המדינות משביתות מערכות חיוניות של מדינות אחרות ומחלישות את מערך ההתמודדות וההגנה שלהן.
בתחילת מרץ השנה פרסמה ממשלת אוקראינה פניה בפלטפורמת טלגרם להאקרים מכל העולם, כולל יעדים ומטרות לפריצה ברוסיה. ניראה – ש"המלחמה ההיברידית" היא נגישה לשני הצדדים (בניגוד למלחמה פיזית בשטח, שם לרוסיה יתרון משמעותי על פני אוקראינה) ושני הצדדים עושים בה שימוש על מנת להשבית פעילותן של מערכות מחשוב ממשלתיות ומוסדיות, ולצד זאת מסוגלים המפגעים בפריצות הסייבר לפגוע בפעילות הבנקים, משרדי הממשלה, בתי החולים, המוסדות הציבוריים ועוד, לגנוב נתונים, לפגוע בבריאות מערכות המחשוב ולגרום לעיכובים, לבזבוז משאבים ולאי סדירות בפעילות שדוחפת כל אחד מהצדדים רחוק יותר מאיזון והפוגה.
תקיפות סייבר הן כאן להישאר – לא רק בין מדינות
לצד תקיפות הסייבר שבוצעו מטעם ממשלות ככלי באותה מלחמה היברידית שאנחנו רואים באירופה, חשוב להדגיש את כוחם של האקרים ופושעי סייבר לגרום לנזקים רחבי היקף בפעילות של מוסדות מכל סוג ובכל היקף פעילות, הנשענים על זרוע דיגיטלית לטובת המשך פעילותם. זה יכול להיות ארגונים מכל סוג ששומרים פרטים של לקוחות ונתונים לשימוש שוטף אונליין, זה יכול להיות שירותים ממשלתיים המונגשים לציבור באמצעות אתר האינטרנט שלהם. זה יכול להיות גם עסקים פרטיים השומרים פרטים רגישים של משתמשים כמו פרטי אשראי או, כפי שכבר ראינו זה לא מכבר, פרטים על העדפות אישיות וסגנון חיים.
היקף מתקפות הסייבר בעולם גדל פי מעל עשרה מאז שהקורונה שטפה את העולם – זאת, לצד ירידה דרמטית בהיקף מקרי הפריצות והשוד הפיזיים למבנים כמו בנקים וכדומה.
גופים פרטיים יכולים להגן על עצמם מהעלויות וההשלכות הכלכליות של מתקפות סייבר באמצעות ביטוח סייבר, ועל אף שכיום בישראל פחות מ – 50% מהארגונים הם בעלי פוליסת ביטוח סייבר, עקב העלויות הגבוהות הכרוכות בהשבתת פעילות, בחשיפה לתביעות ובנזקים למערכות המחשוב.
לבדיקה והשוואה של התיק הביטוחי בין חברות הביטוח המובילות השאירו פרטים ונציג מקצועי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל המלצה או חוות דעת בכל הנוגע לכדאיות מוצר או חברה ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי מכל סוג שהוא בתחום כזה או אחר.
