SKN | האם יש לעגן זכויות קשישים בחקיקה מואצת? הכנסת מוציאה את חוק הגבלת שכר הטרחה בסיעוד מחוק ההסדרים

Or Shushan

Highlights:

• הכנסת הסירה מחוק ההסדרים לשנת 2026 את הסעיף המגביל עמלות בתביעות ביטוח סיעודי, מהלך המשדר התנגדות לחקיקה מואצת בנושאים חברתיים רגישים;
• חברי כנסת וארגוני חברה אזרחית טוענים כי לתיקון השלכות רחבות היקף על אוכלוסיות קשישים פגיעות וכי הוא מחייב הליך חקיקה מלא ומעמיק;
• המהלך פותח מחדש את הדיון בשאלה כיצד ישראל מאזנת בין יעילות תקציבית לבין הגנה על זכויות היסוד של מבוטחים.

קו גבול בתהליך החקיקה

הכנסת נקטה צעד פרוצדורלי משמעותי כאשר פיצלה את הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה בתביעות סיעוד מתוך חוק ההסדרים לשנת 2026. ההחלטה משקפת אי־נוחות גוברת בקרב מחוקקים ויועצים משפטיים מהטמעת רפורמות חברתיות רגישות בתוך חקיקה כלכלית מזורזת. בעוד שהממשלה ביקשה לקדם את חוק ההסדרים כחבילה אחת רחבה, גוברת ההתנגדות לסעיפים הנתפסים כבעלי זיקה רופפת בלבד לתקציב המדינה.

יו״ר הוועדה, אופיר כץ, הבהיר כי אף שהוא תומך בכוונת התיקון בתחום הסיעוד, חשיבותו מחייבת מסלול חקיקה ייעודי. לשיטתו, רפורמות הנוגעות לזכויות קשישים ולייצוגם אינן צריכות להידחס ללוחות זמנים מואצים שנועדו בראש ובראשונה לצעדים פיסקליים.

בחינה משפטית וחוק ההסדרים

החששות בנוגע להיקפו של חוק ההסדרים התחדדו בעקבות עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת. עו״ד שגית אפיק הזהירה כי מספר סעיפים חסרים זיקה תקציבית מהותית ועלולים לעקוף שלא כראוי פיקוח פרלמנטרי או תקדימים משפטיים. סעיפים כאלה, לדבריה, ראויים להליך חקיקה רגיל, ולא למסגרת שנועדה ליישום יעיל של תקציב המדינה.

כתוצאה מכך, יוזמות נוספות כבר הופרדו מחוק ההסדרים, החל משירותי ממשל דיגיטליים ועד רפורמות בתכנון ובנייה. תיקון שכר הטרחה בסיעוד מצטרף כעת לרשימה זו, ומדגיש דחיפה מוסדית רחבה יותר נגד הרחבת יתר של חקיקה מואצת.

לחץ מצד החברה האזרחית על זכויות קשישים

עמותת עמדא, המייצגת משפחות של חולי אלצהיימר ודמנציה, מילאה תפקיד מרכזי בקריאה לוועדה להוציא את סעיף הסיעוד מהחוק. לטענת העמותה, עבור משפחות המתמודדות עם ירידה קוגניטיבית ותלות מלאה, סיוע מקצועי בהגשת תביעות ביטוח וביטוח לאומי אינו מותרות אלא הכרח.

בעמדא הדגישו כי בתביעות מול חברות ביטוח אין לתיקון כל הצדקה פיסקלית עבור המדינה. תגמולי סיעוד בזירה הביטוחית הפרטית אינם ממומנים מתקציב המדינה, אלא מכספים המנוהלים בידי חברות הביטוח עצמן. מנקודת מבט זו, הכללת הרפורמה בחוק מונע־תקציב נתפסה כבלתי ראויה מבחינה פרוצדורלית וכמסוכנת מבחינה מהותית.

מה התיקון למעשה משנה

החקיקה המוצעת מבקשת לקבוע תקרה לשכר הטרחה הנגבה בגין טיפול בתביעות סיעוד, תוך העלאת הסכום המרבי המותר מ־473 ש״ח ל־2,035 ש״ח. התקרה תחול הן על ביטוחי סיעוד פרטיים והן על קצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי. במקרים הדורשים ייצוג בבית הדין לעבודה, התקרה תעמוד על 12,550 ש״ח, בתוספת אגרת פתיחת תיק.

לפי דברי ההסבר להצעת החוק, המטרה היא למנוע ניצול של מבוטחים קשישים, שלעתים סבורים כי הליך התביעה מורכב, אף שנטל ההוכחה מוטל במידה רבה על חברות הביטוח. מחוקקים שתמכו בפיצול טוענים כי כיול עדין כזה של הגנת צרכן מחייב דיון ראייתי מעמיק.

מה הלאה

בהוצאת התיקון מחוק ההסדרים, הכנסת לא דחתה את הרפורמה אלא העבירה אותה למסלול שקול ומעמיק יותר. השלב הבא צפוי לכלול שמיעת מומחים, קבלת עמדות מארגוני זכויות, מחברות ביטוח ומאנשי מקצוע משפטיים, ובחינה מדוקדקת של השלכות בלתי מכוונות.

האירוע ממחיש מתח עמוק יותר בקביעת מדיניות בישראל: כיצד לקדם יעילות מבלי לפגוע באמון של אוכלוסיות פגיעות. ככל שהזדקנות האוכלוסייה מואצת ועלויות הטיפול ארוך־הטווח עולות, האופן שבו חקיקה זו תתקדם עשוי להיות בעל חשיבות לא פחותה מנוסחה הסופי.