SKN | האם סכסוך הביטוח של בז״ן מאותת על סיכון ממשל תאגידי עמוק יותר בקרב חברות ישראליות? - Keynes - קיינס פורטל הביטוחים המוביל | המפתח שלך לעולם הביטוח

SKN | האם סכסוך הביטוח של בז״ן מאותת על סיכון ממשל תאגידי עמוק יותר בקרב חברות ישראליות?

דגשים עיקריים:

• בית המשפט הכלכלי בחיפה דחה את בקשת בז״ן למחוק תגובה שהוגשה על ידי בעל מניות מיעוט במסגרת הליך מקדים לתביעה נגזרת.
• הסכסוך מתמקד בטענות כי בז״ן צמצמה באופן חד את היקף הכיסוי הביטוחי זמן קצר לפני שפגיעת טילים בזמן מלחמה גרמה לנזק למתקניה.
• המקרה מדגיש את ההחמרה בביקורת המשפטית והממשלית סביב החלטות ביטוחיות המתקבלות תחת סיכון גיאופוליטי מוגבר.

המחלוקת המשפטית והביטוחית סביב בתי זיקוק לנפט בע״מ (בז״ן) החריפה השבוע לאחר שבית המשפט הכלכלי בחיפה סירב לבקשת החברה להסיר תגובה שהוגשה על ידי חברת מלטל בע״מ, בעלת מניות מיעוט המחזיקה בכ־1% ממניות בז״ן. ההחלטה, שניתנה במסגרת הליך גילוי מסמכים לקראת אפשרות של תביעה נגזרת, מדגישה כיצד החלטות ביטוחיות המתקבלות תחת לחץ עלולות להפוך לנקודות רתיחה משמעותיות בממשל התאגידי כאשר הסיכון מתממש בפועל.

קיצוץ הכיסוי הביטוחי תחת זרקור

בלב הסכסוך עומדת טענת מלטל כי הנהלת בז״ן ונושאי המשרה בה פעלו ברשלנות חמורה כאשר צמצמו באופן משמעותי את היקף הכיסוי הביטוחי של החברה. לטענת בעלת המניות, הכיסוי ירד מכ־1 מיליארד דולר בשנת 2022 ל־250 מיליון דולר בלבד לתקופה שבין 2023 ל־2025. מלטל טוענת כי הצמצום התרחש בדיוק בתקופה שבה סיכוני המלחמה האזוריים הלכו והחריפו, וכי הפוליסה המעודכנת לא כללה הגנה מהותית לנזקי רכוש שאינם מפוצים במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

טענות אלה קיבלו משנה תוקף בעקבות מתקפת הטילים האיראנית על מתקני בז״ן ביוני 2025, במהלך מלחמת “חרבות ברזל”. הפגיעה גרמה לנזקים נרחבים, להשבתת הפעילות ולמותם של שלושה עובדים, והפכה ויכוח תיאורטי על ממשל תאגידי למשבר פיננסי ואנושי מוחשי.

הגנת בז״ן: מגבלות שוק ושיקול דעת עסקי

בז״ן דחתה את הטענות בתקיפות, וטענה כי הפחתת הכיסוי לא הייתה הימור רצוני אלא כורח שנכפה על החברה בשל שינויים דרמטיים בשוק הביטוח העולמי לאחר 7 באוקטובר 2023. לטענת החברה, זינוק בפרמיות סיכון מלחמה וירידה בנכונות המבטחים לספק כיסוי אילצו תאגידים לקבל החלטות קשות. עוד טוענת בז״ן כי גופים הרוכשים ביטוח פרטי לנזקי מלחמה וטרור מוחרגים ממנגנון הפיצוי של מס רכוש, ולכן מבנה הביטוח שנבחר מהווה החלטה מקצועית החוסה תחת כלל שיקול הדעת העסקי.

מסגור זה מציב את הסכסוך בלב ויכוח רחב המוכר למשקיעים: היכן עובר הקו בין ניהול סיכונים אחראי בתנאים מגבילים לבין תת־ביטוח רשלני נוכח איומים צפויים.

עימות פרוצדורלי טרם התביעה הנגזרת

הסוגיה המיידית שעמדה בפני בית המשפט הייתה פרוצדורלית. בז״ן טענה כי מלטל ניצלה לרעה את ההיתר להגיש תגובה נוספת בשלב גילוי המסמכים, והגישה מסמך “מנופח” שכלל חוות דעת שמאית משלימה, תצהיר נוסף וטענות עובדתיות ומשפטיות חדשות. מלטל טענה מנגד כי תגובתה נועדה להתמודד עם טענות בלתי צפויות שהעלתה בז״ן ולכן הייתה מוצדקת.

בית המשפט אימץ ברובו את עמדת בעלת המניות, וקבע כי מרבית החומרים מהווים תגובה לגיטימית. אף שהשופט ציין כי חלק מהמרכיבים חרגו במעט מהמסגרת המקורית, הוא הדגיש כי מחיקת תגובה שלמה היא סעד קיצוני. בהתאם לכך, הוענקה לבז״ן הזכות להשיב ולהגיש ראיות מטעמה.

מה על המשקיעים לעקוב קדימה

אף שמדובר בהחלטה פרוצדורלית, היא מאותתת על נכונות שיפוטית לאפשר בחינה רחבה של החלטות ממשל תאגידי הקשורות לביטוח, במיוחד כאשר הן קשורות לנזקים בזמן מלחמה. ככל שההליך יתקדם לעבר תביעה נגזרת אפשרית, דירקטוריונים ברחבי ישראל עשויים לבחון מחדש כיצד החלטות ביטוח מתועדות, מנומקות ומגולמות בגילוי. בסביבה של סיכון גיאופוליטי מתמשך, פרשת בז״ן עשויה להפוך לנקודת ייחוס לאופן שבו בתי המשפט מאזנים בין שיקול דעת עסקי לבין הגנה על בעלי מניות.

Skip to content