SKN | האם ערבות מדינה זמנית יכולה להקל על משבר פיננסי? בג״ץ מורה על סעד ביניים לנפגעי Slice

Or Shushan

Highlights:

בג״ץ הורה למדינה לגבש פתרון זמני לנפגעי Slice, בזמן שמאמצי השבת הכספים נמשכים.

הפסיקה באה בעקבות עתירה של לובי 99, שטענה כי החוסכים שנפגעו אינם יכולים להמתין חודשים או שנים להשבה מלאה.

ההחלטה מפעילה לחץ חדש על משרד האוצר ורשות שוק ההון לפעול במהירות על רקע פרשה פיננסית חמורה.

אות שיפוטי בעיצומו של מצב חירום פיננסי מתמשך

בג״ץ נקט צעד משמעותי בפרשת Slice המתפתחת, כאשר הורה למדינה להציע פתרון זמני לחוסכים שנפגעו, עד להשלמת התהליך הארוך של השבת כספיהם. ההחלטה, שניתנה זמן קצר לאחר דיון בעתירה שהגיש לובי 99, משקפת דאגה שיפוטית גוברת למצוקה המיידית של נפגעי מה שהוגדר כהונאה פיננסית חסרת תקדים.

בלב הדיון עומדת הטענה כי הזמן עצמו הפך לגורם סיכון קריטי. בעוד שמנגנוני ההשבה הפורמליים פועלים באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית המשפט, הבהיר בג״ץ כי המתנה להשבה מלאה אינה אפשרות סבירה עבור אנשים שחסכונות חייהם אינם נגישים כעת.

הנחיית בית המשפט ומשקלה המשפטי

בהחלטה שניתנה על ידי השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וגילה כנפי-שטייניץ, הורה בית המשפט למדינה להגיש עדכון בתוך 45 ימים לאחר שבית המשפט המחוזי יפסוק בנוגע למתווה ההסדר המוצע. עדכון זה חייב לפרט את המענה הזמני שיוענק לעמיתים שנפגעו עד להשלמת השבת הכספים — תהליך שלדברי בית המשפט “בוודאי יארך זמן רב”.

ההחלטה ניתנה לאחר דיון שהתקיים ב-14 בדצמבר 2025 בבית המשפט המחוזי בפני השופטת שרון יעקובי, שם נבחן כעת מתווה הסדר מפורט. באמצעות קשירת לוח הזמנים להחלטה זו, יצר בג״ץ תיאום בין הערכאות, תוך שמירה על לחץ מתמשך על הרשות המבצעת לפעול במקביל.

קבלת הטיעון המרכזי של לובי 99

אף שבית המשפט נמנע מלהורות במפורש על ערבות מדינה מיידית, החלטתו מהווה קבלה מהותית של עמדת הליבה של לובי 99: סעד ביניים הוא הכרחי. השופטים דחו במפורש את הגישה שלפיה על הנפגעים פשוט להמתין עד להשלמת כל פעולות ההשבה, ובכך הכירו במובלע בנזק החברתי והכלכלי הנגרם מאי-ודאות ממושכת.

בהודעה שנמסרה לאחר הפסיקה ציין לובי 99 כי ההחלטה משקפת “אמפתיה והבנה” כלפי נפגעים הנמצאים במצב חירום. הארגון הדגיש כי רבים מהנפגעים איבדו את מלוא חסכונות חייהם, ומצויים במצוקה כלכלית חריפה שאינה ניתנת לפתרון באמצעות הליכים משפטיים בלבד.

מבחינת מדיניות ציבורית, ההחלטה מעלה את פרשת Slice מעבר לסכסוך פרטי והופכת אותה לשאלה רחבה יותר של אחריות המדינה במקרים של כשל פיננסי מערכתי. היא גם מגבירה את הביקורת על משרד האוצר ורשות שוק ההון, שניהם משיבים בעתירה.

השלכות על רגולציה ואמון הציבור

התערבות בג״ץ מדגישה את האיזון העדין בין הליך משפטי ליציבות חברתית. מצד אחד, על הרגולטורים להימנע מיצירת תמריץ שלילי באמצעות הבטחה שגרתית של הפסדי השקעה פרטיים. מצד שני, חוסר מעש ממושך עלול לערער את אמון הציבור בפיקוח הפיננסי ובניהול משברים.

עבור משקיעים וחוסכים, ההשפעה הפסיכולוגית משמעותית. מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מראים בעקביות כי אי-ודאות וחוסר נזילות עלולים להיות מזיקים לא פחות מהפסד קבוע, במיוחד עבור גמלאים ומשקי בית ללא רזרבות פיננסיות. דרישת בית המשפט למנגנון זמני נועדה, בין היתר, לצמצם נזקים משניים אלו.

מה צפוי בהמשך

השלב הבא תלוי בתגובת המדינה. במסגרת לוח הזמנים שקבע בית המשפט, על הרשויות לפרט כיצד בכוונתן לתמוך בנפגעים בתקופת הביניים — בין אם באמצעות ערבויות, מקדמות או כלים פיננסיים אחרים. איכות ומהירות התגובה צפויות לקבוע האם בג״ץ יסתפק בכך או ישקול התערבות נוספת.

בעוד פרשת Slice ממשיכה להתפתח, הפסיקה מציבה תקדים בעל השלכות רחבות: כאשר כשל פיננסי מותיר אזרחים במצב של אי-ודאות, ייתכן שהמדינה תידרש לא רק להסדיר בדיעבד, אלא לפעול כגורם מייצב בזמן אמת.