SKN | ישראל בוחנת מחדש את מבחני הזכאות לסיעוד על רקע הלחץ הגובר על קרן הביטוח הלאומי

Or Shushan

עיקרי הדברים:

• התחזיות האקטואריות מצביעות כי קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן עד שנת 2035, מוקדם משמעותית מהתחזיות הקודמות, ומעלות חשש באשר ליציבותה ארוכת הטווח של מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל.

• ועדות הכנסת ומשרד מבקר המדינה בוחנים מחדש את אופן קביעת הזכאות לגמלת סיעוד, על רקע העלייה החדה בהוצאות והפערים בין הערכות התלות של הגופים השונים.

• גורמי הממשלה מדגישים כי לא התקבלה כל החלטה על קיצוץ בקצבאות, אך גוברת ההערכה כי יידרשו התאמות במנגנוני הזכאות והמימון כדי להבטיח את יציבות המערכת לאורך זמן.

התחזית האקטוארית מקדימה את מועד התרוקנות הקרן

מערכת הביטוח הלאומי ניצבת במוקד דיון ציבורי מחודש לאחר דיון משותף של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ושל ועדת העבודה והרווחה, שעסק בממצאים האקטואריים העדכניים של מבקר המדינה.

על פי הדוח, קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן כבר בשנת 2035 – יותר משש שנים מוקדם מהתחזית הקודמת, אשר הצביעה על שנת 2044 כמועד המשוער למיצוי הקרן.

העדכון החריף את הדיון סביב יכולתה של מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל להמשיך ולממן את התחייבויותיה, על רקע השינויים הדמוגרפיים והגידול המתמשך בהוצאות על קצבאות.

העלייה בהוצאות הסיעוד מעוררת בחינה מחודשת של הרפורמה

אחד הנושאים המרכזיים שנדונו היה הגידול החד בהוצאות על גמלת הסיעוד מאז יישום רפורמת הסיעוד בשנת 2018.

לפי נתוני משרד מבקר המדינה, ההוצאה השנתית על קצבאות סיעוד עלתה מכ-7 מיליארד שקל לפני הרפורמה לכ-21 מיליארד שקל כיום.

לדברי גורמי המקצוע, הרפורמה הרחיבה באופן משמעותי את הנגישות לזכאות, אך במקביל הובילה לגידול חד במספר מקבלי הקצבאות ובהיקף ההוצאה התקציבית.

כיום כ-30% מאוכלוסיית הקשישים בישראל מקבלים גמלת סיעוד, שיעור המציב את ישראל בין המדינות בעלות ההוצאה הגבוהה ביותר בתחום זה בקרב מדינות ה-OECD.

במשרד מבקר המדינה ציינו כי קצב הגידול במספר הזכאים גבוה מזה שניתן להסביר באמצעות הזדקנות האוכלוסייה בלבד, ומעיד על קיומם של גורמים מבניים נוספים.

המלצה לבחון מחדש את מבחני הזכאות

אחת ההמלצות המרכזיות שעלו בדיון היא בחינה מחודשת של מנגנון קביעת הזכאות לגמלת סיעוד.

על פי הנתונים שהוצגו, קיימים פערים משמעותיים בין הערכות התלות שמבצע הביטוח הלאומי לבין ההערכות המתבצעות בקופות החולים. לפי ההערכות, פערים אלה מגדילים את ההוצאה השנתית בכ-9.5 מיליארד שקל.

במשרד מבקר המדינה המליצו לבחון מחדש את שיטת ההערכה הנהוגה כיום וציינו כי ישראל חריגה ביחס למדינות ה-OECD בכך שהיא מתבססת בעיקר על בחינת מסמכים רפואיים, ללא ביצוע שגרתי של הערכות פרונטליות.

אין החלטה על הפחתת הקצבאות

למרות החששות שעלו בציבור, נציגי הממשלה והביטוח הלאומי הבהירו כי לא התקבלה כל החלטה להפחית את הקצבאות הקיימות.

הדיונים מתמקדים בשיפור יעילות מנגנון הזכאות, באחידות הקריטריונים ובחיזוק האיתנות הפיננסית של המערכת, תוך שמירה על זכויותיהם של הזכאים הזקוקים בפועל לסיוע סיעודי.

נציגי הביטוח הלאומי הגנו על רפורמת 2018 וטענו כי היא קיצרה עיכובים שאפיינו את המערכת בעבר ואפשרה לזכאים רבים לקבל את הסיוע במועד. לצד זאת, הודו כי קיימים היבטים שניתן לשפר כדי להגביר את הדיוק והאיזון התקציבי.

האתגרים התקציביים מתרחבים

נציגי משרד האוצר הגדירו את הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי כאחד האתגרים התקציביים המרכזיים של השנים הקרובות.

בין הגורמים המרכזיים ללחץ הפיננסי נמנים הזדקנות האוכלוסייה, שיעורי השתתפות נמוכים יחסית של קבוצות מסוימות בשוק העבודה, היעדר שינויים משמעותיים בגיל הפרישה והתרחבות מתמשכת של התחייבויות הביטוח הלאומי ללא מקורות מימון קבועים.

ועדה בין-משרדית, שבה חברים נציגי הביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המועצה הלאומית לכלכלה והחשב הכללי, צפויה להציג בשבועות הקרובים המלצות למדיניות.

הוויכוח הציבורי סביב עתיד ההגנה הסוציאלית

נציגי ציבור וארגונים חברתיים הביעו חשש כי עיקר הדיון מתמקד בצמצום ההוצאות ולא במצוקתן הכלכלית של המשפחות התלויות בגמלת הסיעוד.

לטענתם, הקצבאות הקיימות אינן מכסות במקרים רבים את העלויות בפועל, והועלו גם שאלות בנוגע לאופן השימוש בכספי הביטוח הלאומי והאם נשמרו במלואם לטובת התחייבויות עתידיות.

עמדות אלו ממחישות את המתח בין הצורך בשמירה על משמעת תקציבית לבין המחויבות להבטיח רשת ביטחון לאוכלוסיות הזקוקות לסיוע.

השורה התחתונה

התחזיות האקטואריות העדכניות מגבירות את הדיון הציבורי סביב עתידו של הביטוח הלאומי, אך אינן מצביעות על קיצוץ מיידי בקצבאות. מוקד הדיון הוא בחיזוק היציבות הפיננסית של המערכת באמצעות התאמות במבחני הזכאות, במנגנוני המימון ובתכנון ארוך הטווח.

ככל שהלחצים הדמוגרפיים והתקציביים ימשיכו להתעצם, יידרשו מקבלי ההחלטות לאזן בין שמירה על רשת ביטחון חברתית רחבה לבין הבטחת יכולתה של מערכת הביטוח הלאומי לעמוד בהתחייבויותיה גם לדורות הבאים.