SKN | גל של התקפות כופר על ארגונים באירופה | ישראל גלעד

Or Shushan

מסקנות מרכזיות

• ארגונים באירופה מתמודדים כיום עם כ‑22% מכלל מקרי הכופר והסחיטה הגלובליים, מה שממקם את היבשת במקום השני אחרי צפון אמריקה.
• המתקיפים מאיימים יותר ויותר לדווח על אי‑ציות של הארגונים ה”קורבנות” לתקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי כחלק ממו”מ על כופר, מה שמגביר את החשיפה המשפטית והפיננסית.
• תקציבים תאגידיים ומוסדיים שמביטים קדימה חייבים להתחשב בקיצור זמני הפריצה (הפריצה עד הסחיטה הממוצעת היא כ‑24 שעות) ובהגברת דרישות התקינה והרגולציה עבור ישויות אירופאיות.

התגברות איום הסחיטה הדיגיטלית באירופה

ארגונים ברחבי היבשת האירופית עומדים תחת לחץ גובר ככל שמבצעי כופר מתרחבים בהיקף ובמורכבות. לפי “דו”ח נוף האיומים האירופי 2025” של CrowdStrike, חברות באירופה מהוות כמעט 22% מכלל קורבנות הכופר והסחיטה הגלובליים. שינוי זה משמעותי משום שאירופה לא רק שסופגת חלק גדול מהאיומים הגלובליים, אלא גם עומדת בפני סיכוני רגולציה וציות ייחודיים הקשורים לתקנות הגנת המידע הכלליות (GDPR) ולמנגנון האכיפה שלהן.

רקע תעשייתי: מהירות, היקף וסיכון ציות

היסטורית, התקפות כופר היו מרוכזות בעיקר בארצות הברית, אך חלקה של אירופה עלה במהירות. הנתונים של CrowdStrike מראים שקבוצות כמו Scattered Spider קיצרו את זמני הפעלת ההתקפות בכ‑48%, כאשר הפריצה הממוצעת מגיעה כיום לסחיטה בתוך כ‑24 שעות. יותר מ‑2,100 קורבנות מבוססי אירופה הופיעו באתרי דליפת סחיטה מאז ינואר 2024, עלייה של כמעט 13% משנה לשנה ברשימות האתרים המדליפים. סקטורים עיקריים שנפגעו כוללים ייצור, שירותים מקצועיים, טכנולוגיה, הנדסה תעשייתית וקמעונאות. חשוב למשקיעים ולמוסדות, האיום כיום אינו מוגבל רק להצפנה: המתקיפים משלבים גניבת מידע, סחיטה כפולה וכעת גם טוענים לאי‑ציות רגולטורי (למשל הפרות GDPR) כאמצעי לחץ נוסף במו”מ על כופר.

השלכות רחבות יותר למוסדות, רגולטורים ומבטחים

עליית מקרי הכופר באירופה יש לה השלכות ישירות על חברות ביטוח, מחלקות כספים תאגידיות ומנהלי סיכונים מוסדיים. ככל שהמתקיפים מאיימים יותר ויותר לגרום לדיווחים רגולטוריים לרשויות הגנת המידע האירופאיות, פרופיל הסיכון הפיננסי מתרחב (קנסות אזרחיים לפי GDPR יכולים להגיע לעשרות מיליוני אירו). איומים רגולטוריים אלה מגדילים את החשיפה לכופר עצמו. עבור משקיעים מוסדיים שמנתחים חשיפה בחברות שמקורן באירופה, עמידות סייבר ומצב הציות הרגולטורי הם כיום גורמים מהותיים. מצד הביטוח, שווקים מפוצלים, עליית פרמיות ולחצי הון משמעותיים פירושם שהארגונים נשארים חשופים כלכלית גם אם הם מבוטחים לסיכוני סייבר. מבחינה אסטרטגית, התכנסות של שחקני מדינות לאומיות (רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה) עם רשתות פשע מסורתיות של ransomware‑as‑a‑service מקשה ומייקר את שייכות האירועים ואת תהליכי ההתמודדות איתם.

מבט קדימה: מה ארגונים צריכים לעקוב

בהסתכלות קדימה, ארגונים הפועלים באירופה או המחזיקים בחשיפה מול צדדים אירופאיים צריכים לעקוב אחר שלושה מגמות עיקריות. ראשית, ככל שהמהירות של ההתקפות ממשיכה להתקצר לחלון של פחות מ‑24 שעות, היכולת ההגנתית חייבת להתעדכן בהתאם. שנית, גורמי איומים ימשיכו לנצל לחץ משפטי ורגולטורי כחלק מדרישות הכופר, מה שהופך את בקרות הציות ומוכנות הדיווח לחשובות ביותר. שלישית, שוק הביטוח יישאר במתח: עלייה בכמויות האירועים וחשיפה רגולטורית מגדילים את הפרמיות ועשויים להגביל את הכיסוי, מה שהופך את הסיכון הלא מבוטח לרלוונטי יותר במסגרת מסגרות הסיכון של הדירקטוריון. עמידות סייבר איננה רק סוגיה טכנית — היא כיום סוגיית דוח‑מאזן וממשל תאגידי.

מבט אסטרטגי למקבלי החלטות

עליית אירופה להיות האזור השני במיקוד ההתקפות בכופר — המהווה כ‑אחד מכל חמישה קורבנות גלובליים — משקפת הן את המשיכה של היעדים האירופיים והן את המורכבות הגוברת של התוקפים. ארגונים ומוסדות חייבים להתייחס לכופר לא רק כבעיה טכנית אלא כאיום רב‑ממדי: טכני, רגולטורי ואסטרטגי. משקיעים, חברות ביטוח ודירקטוריונים מתמודדים כעת עם סביבה סיכון מחמירה יותר שבה מהירות התגובה, בהירות הממשל והמוכנות הרגולטורית יבדילו בין ישויות עמידות לבין אלה החשופות לנזק כספי ומוניטיני רציני.