SKN | האם בינה מלאכותית עשויה להפוך לאתגר החיתומי הגדול ביותר של ענף הביטוח?

Or Shushan

נקודות מפתח

• בינה מלאכותית יוצרת סוגים חדשים של סיכונים החורגים משמעותית מאיומי סייבר מסורתיים, ומחייבת את חברות הביטוח לחשוב מחדש על חיתום, נוסחי פוליסות, תמחור וניהול תביעות.
• מומחים מתחומי המשפט והביטוח מזהירים כי נזקים הקשורים לבינה מלאכותית עלולים להתרחש גם כאשר המערכות פועלות בדיוק כפי שתוכננו, ובכך ליצור חשיפות אחריות מורכבות עבור עסקים ומבטחים.
• ככל שישראל מחזקת את מעמדה כמרכז עולמי לבינה מלאכותית ולחדשנות בתחום האינשורטק, ממשל בינה מלאכותית (AI Governance) וחיתום סיכוני AI הופכים לנושאים מרכזיים עבור חברות ביטוח המשרתות לקוחות מקומיים ובינלאומיים.

בינה מלאכותית משנה תעשיות ברחבי העולם, אך במקביל היא גם משנה את הדרך שבה חברות ביטוח מעריכות ומנהלות סיכונים. בעוד שביטוחי סייבר התפתחו כדי להתמודד עם איומים כגון מתקפות כופר, פריצות מידע ופגיעות ברשתות מחשוב, בינה מלאכותית מציבה אתגר שונה במהותו. רבים מהסיכונים הקשורים ל-AI אינם נובעים מגורמים זדוניים, אלא מההחלטות שמערכות הבינה המלאכותית מקבלות במהלך פעילותן התקינה.

שינוי זה מוביל מבטחים, מבטחי משנה, ברוקרים ומנהלי סיכונים ארגוניים לבחון מחדש מודלים מסורתיים של חיתום, כאשר עסקים מאמצים פתרונות AI בתחומי הפיננסים, הבריאות, השירותים המשפטיים, הייצור, שירות הלקוחות ובענפים רבים נוספים.

ישראל, המוכרת כאחד המרכזים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר והאינשורטק, ניצבת בחזית השיח הזה. ככל שחברות טכנולוגיה ישראליות ממשיכות לפתח מוצרים מבוססי AI וארגונים מאיצים את אימוץ הטכנולוגיה, גובר הלחץ על חברות הביטוח להבין כיצד טכנולוגיות אלו יוצרות חשיפות אחריות חדשות ומשפיעות על פרופיל הסיכון של ארגונים.

סיכוני AI חורגים מעבר לאבטחת סייבר

בשונה מאירועי סייבר מסורתיים, שבהם הנזקים נגרמים בדרך כלל כתוצאה מפריצה, מתקפת כופר או כשל במערכת, סיכוני AI עשויים להתממש גם כאשר המערכת פועלת בדיוק כפי שתוכננה. תוצרים שגויים, הטיות אלגוריתמיות, “הזיות” (Hallucinations), קבלת החלטות שגויה או היעדר פיקוח אנושי מספק עלולים לחשוף ארגונים להפסדים כספיים, צעדי אכיפה רגולטוריים, תביעות משפטיות ופגיעה במוניטין – גם ללא כל אירוע אבטחת מידע.

להבחנה זו יש השלכות משמעותיות על ענף הביטוח. מוצרים ביטוחיים רבים, בהם ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח סייבר, ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה (D&O), ביטוח אחריות מוצר וביטוח טעויות והשמטות (E&O), פותחו עוד לפני חדירת הבינה המלאכותית הגנרטיבית לשימוש עסקי רחב. ככל שארגונים נשענים יותר על קבלת החלטות אוטומטית, נדרשות חברות הביטוח לבחון האם נוסחי הפוליסות הקיימים מעניקים מענה מספק לסיכונים המתפתחים.

החיתום חייב להתמקד באופן השימוש בבינה מלאכותית

אנשי מקצוע בתחום הביטוח מכירים יותר ויותר בכך שתהליך החיתום צריך לבחון כיצד ארגונים משתמשים בבינה מלאכותית, ולא רק האם הם משתמשים בה.

עו”ד אביתר אמירא, מייסד ומנכ”ל Wonders Bridge, מקדם מסגרות חיתום המסווגות ארגונים בהתאם לתפקידם בשרשרת הערך של הבינה המלאכותית. לפי גישה זו, חברת AI המפתחת מודלי יסוד (Foundation Models) מציגה פרופיל סיכון שונה לחלוטין ממשרד עורכי דין המשתמש ב-AI למחקר משפטי, מבית חולים המפעיל מערכות אבחון מבוססות AI או מיצרן המשלב מערכות אוטונומיות בתהליכי הייצור.

הערכת ממשל ה-AI, פיקוח על מודלים, איכות הנתונים, תלות בספקים, פיקוח אנושי ובקרות תפעוליות מאפשרת למבטחים לפתח הערכות סיכון מדויקות יותר ולהתאים את הכיסוי הביטוחי לחשיפות הייחודיות של כל ארגון.

אתגרי אחריות חדשים

הבינה המלאכותית יוצרת שורה של אתגרים ביטוחיים מורכבים החורגים מסיכוני טכנולוגיה מסורתיים.

אחד האתגרים המרכזיים הוא חשיפת “AI שקט” (Silent AI), שבה פוליסות ביטוח קיימות עלולות להעניק – או לשלול – כיסוי לאירועים הקשורים לבינה מלאכותית מבלי שהדבר צוין במפורש, משום שנוסחי הפוליסות נכתבו לפני אימוץ ה-AI בהיקף רחב. הבהרת הסעיפים הללו הופכת לחשובה יותר ויותר הן עבור המבטחים והן עבור המבוטחים.

אתגר נוסף הוא אחריות רב-תחומית (Multi-Line Liability). אירוע AI יחיד עלול להוביל במקביל לתביעות אחריות מקצועית, הפרות פרטיות, טענות לאפליה, חקירות רגולטוריות, הפסדים פיננסיים ופגיעה במוניטין – ובכך להפעיל מספר פוליסות ביטוח שונות כתוצאה מאותו אירוע.

בנוסף, על חברות הביטוח להביא בחשבון את סיכון הריכוזיות (Aggregation Risk). ככל שיותר ארגונים מסתמכים על אותם ספקי ענן, מודלי AI, ממשקי API ותשתיות נתונים משותפות, כשל בפלטפורמת AI אחת הנמצאת בשימוש נרחב עלול לגרום להפסדים בו-זמניים למבוטחים רבים, בענפים שונים ובמדינות שונות.

בניית הדור הבא של החיתום

במקום להסתמך אך ורק על יצירת מוצרי ביטוח חדשים, רבים בענף סבורים כי בשלב הראשון יחזקו המבטחים את תהליכי החיתום הקיימים באמצעות שילוב של ממשל AI, שקיפות, אימות מודלים, פיקוח על ספקים, מנגנוני התערבות אנושית וניהול סיכוני AI ארגוניים במסגרת הערכת הסיכון.

ההתאמה לעולם הסיכונים החדש תחייב שיתוף פעולה בין חתמים, אקטוארים, מומחי תביעות, מומחי טכנולוגיה, משפטנים, מבטחי משנה, ברוקרים, רגולטורים ומנהלי סיכונים ארגוניים. ככל שהשימוש בבינה מלאכותית מתרחב כמעט לכל מגזר במשק, מסגרות החיתום יצטרכו להתפתח בהתאם לחשיפות התפעוליות והמשפטיות המורכבות שנוצרות.

עבור תעשיות הביטוח והאינשורטק בישראל, ההתפתחויות הללו גם מייצרות הזדמנות משמעותית. שילוב היתרונות היחסיים של ישראל בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר והפינטק עשוי לאפשר לחברות הביטוח ולחברות הטכנולוגיה המקומיות להשפיע על עיצוב מודלי החיתום של שוק הביטוח העולמי בעידן שבו AI הופך לחלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית.

תובנות מסכמות

בינה מלאכותית משנה הרבה מעבר לאופן שבו עסקים פועלים – היא משנה את הדרך שבה סיכון מזוהה, נמדד ומבוטח. עבור ענף הביטוח, האתגר אינו מסתכם בפיתוח מוצרים חדשים, אלא מחייב חשיבה מחודשת על מתודולוגיות החיתום כדי להתמודד עם אחריות אלגוריתמית, סיכוני ממשל וחשיפות טכנולוגיות מקושרות. חברות ביטוח שיצליחו להסתגל למציאות המשתנה עשויות להיות בעמדה טובה יותר לתמוך בלקוחותיהן בעולם מונע בינה מלאכותית, תוך חיזוק החוסן שלהן מול הדור הבא של סיכוני הארגון.