SKN | האם ההשקעה של מגדל בסינרג’י כבלים היא הימור על בום ה-AI וחוות השרתים בישראל?

Or Shushan

נקודות מפתח

• מגדל ביטוח משקיעה 150 מיליון שקל בסינרג’י כבלים ורוכשת 17% מהחברה לפי שווי של כ-882 מיליון שקל לאחר הכסף.
• העסקה משקפת התעניינות גוברת מצד גופים מוסדיים בתשתיות חשמל הקשורות לחוות שרתים, בינה מלאכותית ותשתיות דיגיטליות.
• סינרג’י נערכת לפי הדיווחים להנפקה אפשרית בתוך שישה חודשים לפי שווי העולה על 1.3 מיליארד שקל.

 

ההשקעה האסטרטגית האחרונה של מגדל ביטוח עשויה להעיד על שינוי רחב יותר באופן שבו משקיעים מוסדיים בישראל נערכים לשלב הבא בצמיחת תשתיות הדיגיטל. חברת הביטוח רוכשת 17% ממניות סינרג’י כבלים באמצעות הזרמת הון של 150 מיליון שקל, בעסקה המשקפת לחברת תשתיות החשמל שווי של כ-882 מיליון שקל לאחר ההשקעה.

לכאורה מדובר בעוד השקעת תשתיות בשוק הפרטי, אך מאחורי העסקה עומדת תפיסה אסטרטגית רחבה יותר: העלייה המואצת בביקוש לחוות שרתים, תשתיות מחשוב מבוססות AI ומערכות אנרגיה עתירות הספק הופכת במהירות את תחום תשתיות החשמל לאחד ממנועי הצמיחה התעשייתיים החשובים בעולם.

חוות שרתים משנות את מבנה הביקוש לתשתיות חשמל

סינרג’י כבלים מתמחה בייצור ושיווק כבלי חשמל במתח גבוה — תחום שהופך לקריטי יותר ככל שחוות שרתים ומרכזי נתונים גדולים ממשיכים להתרחב ברחבי העולם.

הזינוק בדרישות המחשוב של מערכות בינה מלאכותית, לצד גידול בביקוש לשירותי ענן ותשתיות דיגיטליות רחבות היקף, מוביל לעלייה חדה בצריכת החשמל הגלובלית. מרכזי נתונים מודרניים דורשים השקעות מסיביות בהולכת חשמל, יתירות אנרגטית, מערכות קירור ותשתיות חשמל מתקדמות.

המגמה הזו יוצרת גל השקעות משני בחברות המספקות את תשתיות האנרגיה המאפשרות את ההתרחבות הדיגיטלית, גם אם אינן מפעילות בעצמן את חוות השרתים.

הצמיחה המהירה של סינרג’י בשנתיים האחרונות נראית קשורה באופן ישיר למגמות הללו, וממקמת את החברה כמוטבת עקיפה ממחזור ההשקעות בתשתיות AI שמוביל כיום את הקצאת ההון הגלובלית.

מגדל מרחיבה את החשיפה מעבר לעולמות הביטוח המסורתיים

עבור מגדל ביטוח, העסקה משקפת גם את השינוי בתפקידן של חברות הביטוח בישראל כמשקיעות מרכזיות בנכסים אלטרנטיביים.

לאחר שנים שבהן עיקר ההשקעות הופנה לאג”ח ממשלתיות ולמניות ציבוריות, חברות הביטוח מגדילות כיום חשיפה לתשתיות פרטיות, נכסים ריאליים, מערכות אנרגיה וסקטורים תעשייתיים הסמוכים לעולמות הטכנולוגיה.

להשקעות מסוג זה מספר יתרונות אסטרטגיים, ובהם פוטנציאל לעליית ערך ארוכת טווח, חשיפה לצמיחה צמודת אינפלציה וגיוון תיקי ההשקעות מעבר לתלות בשווקים הפיננסיים.

העסקה מצטרפת למגמה רחבה בענף הביטוח המקומי, שבמסגרתה גופים מוסדיים מרחיבים פעילות בתחומי התשתיות, האשראי הפרטי, האנרגיה המתחדשת ופיתוח הנדל”ן.

במובן זה, ההשקעה של מגדל בסינרג’י עשויה לייצג פחות עסקה תעשייתית נקודתית ויותר הקצאת הון ארוכת טווח המכוונת למגמות הדיגיטציה והתרחבות תשתיות הנתונים.

זינוק השווי משקף ציפיות צמיחה חריגות

קצב העלייה בשווי של סינרג’י ממחיש עד כמה השתנתה תפיסת המשקיעים כלפי נכסי תשתית.

במרץ 2024 השקיעה Manor Evergreen בחברה לפי שווי של כ-228 מיליון שקל. פחות משנתיים לאחר מכן, השווי המשתמע לאחר ההשקעה הנוכחית כבר עומד על כ-882 מיליון שקל — כמעט פי ארבעה.

העלייה משקפת הן צמיחה בפעילות העסקית והן ביקוש גובר מצד משקיעים לנכסי תשתית הקשורים לענפים דיגיטליים עתירי צריכת אנרגיה.

הדבר מדגיש גם כיצד גל הבינה המלאכותית משפיע כיום על סקטורים רבים מעבר לתוכנה ולשבבים. תשתיות הולכת חשמל, שבעבר נתפסו כתחום תעשייתי יציב ושמרני יחסית, מושכות כיום הון מוסדי בעל אופי צמיחה.

שוק ההנפקות עשוי להיפתח מחדש לחברות תשתית

העסקה עשויה לשמש גם כהקדמה להנפקה הציבורית המתוכננת של סינרג’י, שעל פי הדיווחים מיועדת להתבצע בתוך כחצי שנה לפי שווי שעשוי לעלות על 1.3 מיליארד שקל.

אם ההנפקה תושלם בהצלחה, היא עשויה להפוך למבחן משמעותי עבור שוק ההון הישראלי, במיוחד בכל הנוגע לתיאבון המשקיעים לחברות תשתית הנהנות מהתרחבות תחומי ה-AI והכלכלה הדיגיטלית.

עבור משקיעים מוסדיים, ההיגיון ברור: הבינה המלאכותית אמנם נמצאת במרכז הכותרות, אך מאחורי כל חוות שרתים, פלטפורמת ענן או מודל שפה מתקדם עומדת דרישה אדירה לתשתיות חשמל פיזיות.

מציאות זו הופכת בהדרגה את ספקיות התשתיות לאחד מסוגי נכסי הצמיחה האסטרטגיים ביותר בשווקים.