SKN | האם מסלולי השקעה פשוטים יכולים להחיות את קרנות הנאמנות? הרגולטור בישראל מבקש לצמצם מורכבות ולהגביר שקיפות

Or Shushan

עיקרי הדברים

ישראל רשות ניירות ערך בוחנת יצירת מסלולי השקעה סטנדרטיים שיקלו על משקיעים פרטיים להשוות בין קרנות נאמנות.
במקביל מקודמות יוזמות ליישור קו במיסוי בין מוצרי השקעה דומים ולרפורמה בעמלות מסחר לא שקופות בחשבונות ניירות ערך.
המהלך משקף דאגה גוברת כי ריבוי מוצרים ועלויות נסתרות שוחקים את אמון הציבור ואת ההשתתפות בשוקי ההון.

שוק שטובע בעודף בחירה

ענף קרנות הנאמנות בישראל התרחב במהירות בעשור האחרון, אך הגידול במספר המוצרים לא תורגם להתרחבות מקבילה בהשתתפות הציבור. להפך, רשות ניירות ערך מזהירה כעת כי ריבוי הקרנות — ובפרט קרנות חיקוי ומוצרים כמעט זהים — מקשה על המשקיעים לקבל החלטות מושכלות.

במכתב מדיניות המפרט את סדרי העדיפויות לשנת 2026, הודתה הרשות בפער הולך ומתרחב בין היצע מנהלי הקרנות לבין היכולת המעשית של המשקיעים להעריך את המוצרים. בעוד שמנהלים מבקשים לכסות כל תרחיש שוק אפשרי, התוצאה היא “מדף” צפוף מדי, שלעתים מרתיע משקיעים במקום לעודד אותם. מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מצביעים באופן עקבי על כך שעודף בחירה מגביר קיפאון בקבלת החלטות — דפוס שהרשות סבורה כי כבר בא לידי ביטוי בשוק הקרנות בישראל.

מסלולי השקעה סטנדרטיים ויישור קו במיסוי

כדי להתמודד עם הבעיה, הרגולטור בוחן הקמה של מסלולי השקעה ברורים וסטנדרטיים במסגרת קרנות הנאמנות. המטרה אינה להגביל חדשנות, אלא ליצור מסגרות מוכרות שיאפשרו למשקיעים להשוות בין קרנות בצורה יעילה יותר, לפי פרופיל סיכון, חשיפה לנכסים ואסטרטגיה. גישות דומות בשווקים בינלאומיים הוכיחו כי ניתן לפשט את תהליך הבחירה מבלי לפגוע בתחרות.

במקביל, הרשות ממשיכה לפעול ליישור קו במיסוי בין קרנות נאמנות לבין מוצרי השקעה מקבילים. פערי מיסוי עלולים לעוות את התנהגות המשקיעים, ולהסיט חיסכון למוצרים דומים מבנית אך עדיפים מבחינה פיסקלית בלבד. מנקודת מבט רגולטורית, השוואת תנאי המס נתפסת כחיונית להשבת ניטרליות לשוק ולאפשר לכך שביצועים והתאמה לצרכי המשקיע — ולא ארביטראז’ מס — יובילו את החלטות ההשקעה.

התמודדות עם עלויות נסתרות בחשבונות מסחר

מעבר לקרנות הנאמנות, הרשות מקדמת גם רפורמה בעמלות חשבונות המסחר בניירות ערך, בשיתוף משרד האוצר ובנק ישראל. מבנה העמלות הנוכחי, הנשען לעיתים על חיובים עקיפים ולא שקופים, מקשה על השוואה אמיתית בין נותני השירות.

הרפורמה המוצעת שואפת להעביר את התמחור לעמלות ישירות ושקופות, המשקפות את השירות בפועל. שינוי זה נועד להגביר את התחרות בין ברוקרים ובנקים, ובו בזמן לאפשר למשקיעים להבין את העלות האמיתית של ההשתתפות בשוק ההון. בעידן שבו רגישות לעמלות ולתשואה נטו הולכת וגוברת, גם שיפור קטן בשקיפות עשוי להשפיע באופן מהותי על תוצאות ארוכות טווח.

הרחבת אפשרויות לצד הידוק הפיקוח

במקביל, הרשות מקדמת חקיקה להקמת קרנות נאמנות פרטיות שיאפשרו לציבור חשיפה מפוקחת לנכסים אלטרנטיביים. כלים כאלה עשויים להפחית תלות בשווקים ציבוריים תנודתיים, ובלבד שילוו בגילוי נאות ובפיקוח הדוק.

עם זאת, הרגולטור מאותת גם על החמרת אכיפה. גוברת הדאגה מפני מתווכים בלתי מורשים שמכוונים לקוחות להשקעות שאינן מפוקחות, וכן מהפצת תכנים ייעוציים על ידי גופים שאינם עומדים בדרישות החוק. לשיטת הרשות, תופעות אלו פוגעות באמון הציבור וחושפות משקי בית לסיכונים שאינם תמיד מובנים להם במלואם.

מה הלאה

לדברי ענבל פולק, ראש מחלקת ההשקעות ברשות, שוקי ההון עוברים שינוי מבני מהיר המונע מטכנולוגיה, חדשנות מוצרית ושינויים בפרופיל המשקיעים. התגובה הרגולטורית, לטענתה, חייבת לאזן בין האצה לזהירות.

עבור משקיעים בישראל — וגם עבור משקיפים בארה״ב העוקבים אחר דיונים דומים — המסר ברור: פישוט הבחירה, יישור תמריצים והגברת שקיפות הופכים לעקרונות מרכזיים בחוסן השוק. הצלחת היוזמות תיבחן ביכולתן לצמצם חיכוכים מבלי לחנוק חדשנות, ובשאלה האם בהירות מחודשת תצליח להחזיר משקיעים מהוססים אל זירת קרנות הנאמנות.