SKN | האם קיצוץ בשירותי השב״ן יערער את רשת הביטחון הבריאותית של ישראל? ועדת הכנסת סוערת סביב תוכנית משרד הבריאות

Or Shushan

עיקרי הדברים:

חברי כנסת מתחו ביקורת חריפה על משרד הבריאות בשל תוכניות לקצץ בשירותי השב״ן (שירותי בריאות נוספים), והאשימו אותו בעקיפת הפיקוח הפרלמנטרי.

מומחי ביטוח ובריאות הזהירו כי המהלך עלול לפגוע בוודאות הכיסוי, להגדיל הוצאות מכיס פרטי ולפגוע באופן לא־פרופורציונלי באוכלוסיות מוחלשות.

גובר החשש כי מבטחים המספקים כיסוי מעל שכבת השב״ן ייצאו מהשוק, מה שעלול להעמיק פערי נגישות ולהאריך תורים.

ועדה סוערת מאותתת על חרדה מבנית עמוקה

ישיבה סוערת של ועדת הבריאות של הכנסת הביאה את מערכת הבריאות המשלימה בישראל למוקד הדיון, כאשר חברי כנסת ונציגי ענף הביטוח הביעו התנגדות חריפה לכוונת משרד הבריאות לקצץ בשירותי השב״ן. הדיון התקיים על רקע רגישות ציבורית גוברת לעלויות בריאות, עיכובים בנגישות ולחוסנה של המערכת המשולבת הציבורית–פרטית בישראל.

הזרז המיידי היה החשיפה כי מבחני תמיכה הקשורים לשירותי השב״ן כבר נחתמו, חרף דרישות קודמות של הוועדה לבחון אותם מראש. בעיני חברי הוועדה, לא מדובר היה במחלוקת פרוצדורלית אלא באתגר יסודי לפיקוח הדמוקרטי, דווקא בתקופה שבה יוקר שירותי הבריאות נמצא תחת לחץ.

חברי הכנסת מאשימים את המשרד בעקיפת הפיקוח

יו״ר הוועדה, ח״כ לימור סון הר־מלך, השמיעה דברים חריפים במיוחד והאשימה את משרד הבריאות בזלזול בכנסת. ״ביקשנו במפורש ששום דבר לא ייחתם לפני אישור הוועדה״, אמרה, וכינתה את המהלך ״מחטף״ הפוגע בסמכות הפרלמנטרית ובאמון הציבור.

נציג המשרד, ליאור ברק, סמנכ״ל קופות החולים, הגן על ההליך וטען כי בוצעו התאמות בעקבות הערות הוועדה וכי בסופו של דבר אף גורם לא ייפגע. עם זאת, חברי הוועדה השיבו כי הקריטריונים המעודכנים לא פורסמו בשקיפות, מה שחיזק את החשש מהליך מואץ ומחוסר פיקוח מספק.

העימות הגיע לשיא כאשר סון הר־מלך עצרה את הדיון והורתה ליועצת המשפטית של הוועדה לבחון את חוקיות ההליך — הסלמה חריגה המשקפת את עוצמת המחלוקת.

מומחי ביטוח מזהירים מפני מערכת שברירית

מעבר לסוגיות הפרוצדורליות, הדיון חשף חרדות עמוקות יותר באשר לעתיד הכיסוי הבריאותי המשלים. נחמה גולדוסר, יו״ר ועדת ביטוחי הבריאות בלשכת סוכני הביטוח, הזהירה כי הקיצוצים המוצעים מהווים קיזוז תקציבי שיפגע בעיקר באוכלוסיות החלשות.

לדבריה, פגיעה בהבטחות השב״ן תיצור אפקט שרשרת במערכת כולה. בפריפריה, שבה הנגישות למנהלי רפואה ולרופאים מומחים כבר מוגבלת, התורים בקופות החולים צפויים להתארך. חמור מכך, היא התריעה כי רפורמות המחייבות תשלום מראש והחזר בדיעבד עלולות להרתיע מטופלים מלפנות לטיפול — במיוחד משפחות בעלות הכנסה נמוכה.

מנקודת מבט ביטוחית, גולדוסר הדגישה סיכון אסטרטגי: חברות ביטוח שבנו מוצרים משלימים מעל שכבת השב״ן עלולות לגלות שהבסיס הפך לבלתי יציב. ״חברות הביטוח שבנו שכבה מעל השב״ן ייצאו בהדרגה מהענף״, הזהירה — תרחיש שעשוי לצמצם את מגוון הבחירה לצרכנים ולהגביר את העומס על המערכת הציבורית.

עלויות כלכליות ופסיכולוגיות מעבר לתקציב

החששות שהועלו חורגים מהשלכות פיננסיות מיידיות. גולדוסר הדגישה כי רפורמות חוזרות מציגות דפוס מדאיג: האזרחים משלמים יותר, ודאות הכיסוי נשחקת, והאמון ארוך הטווח מתערער. לדבריה, יש בכך גם פגיעה פסיכולוגית, במיוחד בילדים, כאשר עיכובים ואי־ודאות בנגישות לטיפול הופכים לנורמה.

עבור מבטחים, חוסר הוודאות סביב רפורמות בשב״ן מקשה על מודלים של תמחור סיכונים ועיצוב מוצרים. עבור קובעי מדיניות, עולה שאלה רחבה יותר: האם ניתן לרסן עלויות מבלי לפגוע בנגישות ובשוויון במערכת שכבר מתמודדת עם לחצים דמוגרפיים ופיסקליים?

על מה יש לשים לב בהמשך הדיון

בעוד הבדיקה המשפטית נמשכת והלחץ הפוליטי גובר, עתיד שירותי השב״ן נותר לא ברור. התוצאה תשפיע לא רק על הכיסוי הבריאותי המשלים, אלא גם על מערכת היחסים בין משרדי הממשלה, הכנסת וענף הביטוח.

בשבועות הקרובים, בעלי העניין יעקבו מקרוב אחר רמת השקיפות מצד משרד הבריאות, הבהירות בנוגע לקריטריוני הזכאות והמימון, וסימנים לכך שהרפורמות יטפלו בביקוש מבלי להעביר נטל בלתי מידתי למטופלים. המבחן הרחב יהיה האם ישראל תצליח לבצע רפורמה במערכת הבריאות תוך שמירה על אמון, נגישות וקיימות ארוכת טווח — או שמא צפויה המשך התfragmentation של המערכת.