SKN | האם 2026 היא נקודת המפנה של המערכת הפיננסית בישראל? KPMG מזהה את הגופים המוסדיים עוברים למרכז הבמה

Or Shushan

דגשים:

• הידוק הרגולציה הבנקאית ובזל 4 מאיצים את התרחבות האשראי החוץ-בנקאי, בהובלת חברות ביטוח ובתי השקעות.

• בינה מלאכותית, בנקאות פתוחה ורפורמה בתשלומים מעצבים מחדש את הפעילות, את מעורבות הלקוחות ואת זרימת הפנסיה.

• שינויים רגולטוריים עשויים בקרוב לאפשר לגופים מוסדיים להחזיק ב”בנקים קטנים”, מה שישנה באופן מהותי את התחרות במימון.

המערכת הפיננסית בישראל מתקרבת למה שעשוי להיות השינוי המבני המשמעותי ביותר שלה מזה עשרות שנים. לדברי אילנית אדסמן, שותפה וראש תחום הביטוח והפינטק ב־KPMG ישראל, השילוב בין רגולציה, טכנולוגיה והקצאת הון דוחף את חברות הביטוח ובתי ההשקעות לתפקיד פיננסי רחב בהרבה מבעבר.

אדסמן מתארת את הרגע הנוכחי כשיאו של תהליך ארוך ולא כהפרעה פתאומית. הלחץ הרגולטורי על הבנקים, שנועד להגביר תחרות ויציבות, מגביל בפועל את היצע האשראי ומייקר את עלותו. מנגד, גופים מוסדיים נכנסים אל החלל שנוצר עם הון, תשתיות ויכולות ניהול סיכונים מתקדמות והולכות.

אחד השינויים הבולטים ביותר הוא בתחום האשראי החוץ־בנקאי, שהפך לעמוד תווך מרכזי באסטרטגיות הצמיחה של הגופים המוסדיים. בעוד הבנקים מתמודדים עם דרישות הון מחמירות ומגבלות אשראי — במיוחד בנדל״ן ובאשראי תאגידי — חברות הביטוח ובתי ההשקעות מרחיבים את פעילותם באמצעות פלטפורמות ייעודיות ורכישות.

אדסמן מצביעה על דפוס ברור בשוק. הפניקס חברה לגמא, הראל פועלת באמצעות אל־מזפן וגמלא הראל, מנורה מבטחים הרחיבה את החזקתה ב־ERN, מיטב הגדילה את חלקה בפנינסולה, וכלל ביטוח נכנסה לאקוסיסטם האשראי דרך מקס.

עם הצפי לכך ש־Basel 4 יחמיר עוד יותר את היקף האשראי הבנקאי, אדסמן סבורה כי נדידת פעילות האשראי מהבנקים המסורתיים תואץ, ותשנה את הדרך שבה עסקים ומשקי בית ניגשים למימון.

במקביל להתרחבות המאזנית, הטכנולוגיה משנה את אופן הפעילות של הגופים המוסדיים. אדסמן מדגישה את הבינה המלאכותית ככוח מכריע בשיפור היעילות וניהול ערך הלקוח. כלים מבוססי AI כבר מייעלים טיפול בתביעות, הנפקת פוליסות, זיהוי הונאות ושימור לקוחות, תוך עיבוד כמויות עצומות של נתונים מערוצים דיגיטליים.

יכולות אלה אינן רק אמצעי לחיסכון בעלויות. הן מאפשרות לגופים להתחרות בצורה אפקטיבית יותר בשירות, במהירות ובהתאמה אישית — תחומים שבהם לבנקים היה יתרון היסטורי. בשוק עם מרווחים צרים ועלויות רגולציה גבוהות, מצוינות תפעולית הופכת לגורם אסטרטגי מבדל.

תחום התשלומים מתגבש כזרז מרכזי לשינוי, עם השלכות ישירות על פנסיות וחיסכון לטווח ארוך. הבנקאות הפתוחה מאפשרת כיום לעצמאים לבצע הפקדות לפנסיה ולקופות גמל באופן דיגיטלי, תוך עקיפת העברות בנקאיות ידניות וצ׳קים. טכנולוגיות כמו Request to Pay של מס״ב מצמצמות עוד יותר חיכוך הן עבור הלקוחות והן עבור הגופים הפיננסיים.

אדסמן מצביעה גם על רפורמה פוטנציאלית משמעותית באופק: מתן אפשרות לקבוצות מוסדיות לשלוט ב“בנקים קטנים”. אם תיושם, רפורמה זו תאפשר לחברות ביטוח ולבתי השקעות לשלב פיקדונות, תשלומים וחיסכון תחת קורת גג אחת, בכפוף למגבלות נכסים ואישור רגולטורי. מהלך כזה עשוי לאזן מחדש מן היסוד את התחרות במערכת הפיננסית בישראל.

במבט כולל, המגמות שאדסמן מתארת מרמזות כי שנת 2026 עשויה לסמן נקודת מפנה מבנית. רפורמת האיגוח, מאגר אשראי עסקי עתידי והשתתפות גוברת של משקיעים צעירים דרך פלטפורמות חוץ־בנקאיות — כולם מצביעים על מערכת מגוונת ותחרותית יותר.

האתגר, לדבריה, יהיה הביצוע. הגופים המוסדיים יידרשו לאזן בין צמיחה למשמעת סיכונים, בעוד הרגולטורים יצטרכו להבטיח תחרות מבלי לפגוע ביציבות. אם התהליך ינוהל נכון, התוצאה עשויה להיות מערכת פיננסית פחות תלויה בבנקים ויותר קשובה לצרכנים ולעסקים כאחד.

עבור חברות הביטוח ובתי ההשקעות בישראל, המסר ברור: הם כבר אינם שחקנים היקפיים בפיננסים. הם הופכים לציר המרכזי של המערכת.