תאונת עבודה שבה נפגע שליח בן 74 התפתחה למחלוקת משפטית סביב השאלה האם מפגע בבית דפוס הוא שגרם לפציעתו.
השליח, שזוהה בתיק באמצעות ראשי התיבות של שמו, ביצע שליחות עבור משרד עורכי הדין שהעסיק אותו. כאשר הגיע לבית דפוס כדי למסור חומר לצילום, הוא צעד בשביל גישה עשוי לוחות עץ. לדבריו, הנעל שלו פגעה בלוח מלבני שהתרומם ממקומו.
השליח טען כי הלוח היה מקובע באמצעות מסמר בצד אחד בלבד, ולכן הצד השני שלו יכול היה להתרומם כאשר דורכים עליו. כתוצאה מכך הוא איבד את שיווי משקלו ונפל לקרקע.
עובדי בית הדפוס סייעו לו לאחר התאונה, וגם עורך דין מטעם מעסיקו הגיע למקום וצילם את הזירה. בהמשך פונה השליח באמבולנס לבית החולים איכילוב, שם אובחנו אצלו פגיעת ראש ושבר ביד. ידו גובסה והוא שוחרר להמשך מעקב רפואי.
לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, השליח מיצה את זכויותיו במסלולי הסיעוד ונפגעי העבודה וקיבל כ-140 אלף שקל בקצבאות ובגמלאות.
עורך דינו פנה לאחר מכן לבית הדפוס ולמבטחת האחריות כלפי צד שלישי שלו, בדרישה לפיצוי נוסף בגין נזקי הגוף שלטענתו נגרמו בתאונה.
המבטחת דחתה את התביעה וחלקה על אחריותו של בית הדפוס. לטענתה, השליח לא נפל בגלל לוח שהיה במצב מסוכן, אלא בשל חוסר יציבות שממנה סבל לכאורה ושגרמה לו ליפול גם בעבר.
המבטחת הסתמכה גם על מסמכי הפינוי הרפואי באמבולנס, שבהם תואר האירוע כ״נפילה טכנית״. לפי הנטען, גם עובדים שנכחו במקום הכחישו כי מפגע כלשהו גרם לתאונה.
המחלוקת הסתבכה עוד יותר משום שהתמונות שצולמו מיד לאחר התאונה לא הגיעו בסופו של דבר לידי השליח, בעקבות מחלוקת בינו לבין מעסיקו.
עורך דינו של השליח דחה את טענת המבטחת שלפיה האיש סבל בעבר מחוסר יציבות משמעותי ונפל פעמים רבות.
לטענת עורך הדין, אילו השליח אכן סבל מחוסר יציבות חמורה ומנפילות חוזרות ונשנות, קשה היה להסביר מדוע המשיך לעבוד במשך שנים בתפקיד שליח, שדרש ממנו ללכת לעיתים קרובות ולהתנייד בין מקומות שונים.
עוד נטען כי מחלוקת עבודה בין השליח לבין מעסיקו עשויה להסביר את מה שעורכת הדין הגדירה כחוסר שיתוף פעולה מצד המעסיק והעובדים בכל הנוגע לנסיבות התאונה.
לאחר שבית הדפוס והמבטחת דחו את האחריות, הגיש עורך הדין תביעת פיצויים נגדם לבית משפט השלום בפתח תקווה.
בתביעה נטען כי בית הדפוס התרשל בתחזוקת שביל הגישה ולא דאג למעבר בטוח עבור אנשים שהגיעו למקום.
לאחר הגשת התביעה הגיעו הצדדים להסכם פשרה. במסגרתו קיבל השליח מבית הדפוס 60 אלף שקל נוספים, מבלי שהחברה הודתה באחריות לתאונה.
יחד עם כ-140 אלף השקלים שכבר קיבל מהמוסד לביטוח לאומי, הגיע סך הפיצוי שקיבל השליח לכ-200 אלף שקל.
המקרה ממחיש כיצד פיצוי בעקבות תאונת עבודה עשוי להתנהל בכמה מסלולים ביטוחיים ומשפטיים במקביל. הכרה באירוע על ידי המוסד לביטוח לאומי אינה קובעת בהכרח את האחריות במסגרת תביעת רשלנות נפרדת נגד בעל הנכס או מבטחת האחריות שלו.
במקרה הזה, תגמולי הביטוח הלאומי סיפקו את הפיצוי הראשוני. בהמשך הוסיף הסכם הפשרה 60 אלף שקל נוספים, מבלי שבית הדפוס הודה באחריות לתאונה.
Optimized by Seraphinite Accelerator