נקודות מפתח
- פרופ’ דן וייס מזהיר כי חלק גדול מהאופטימיות סביב מניות הביטוח כבר עשוי להיות מגולם במחירים.
- מרכז הראל לחקר שווקי ההון מדגיש כי IFRS 17 הוא גורם משנה משחק באופן שבו משקיעים מעריכים חברות ביטוח.
- נתוני הענף מצביעים על רווחיות חזקה, אך תשואות עתידיות עשויות להיות תלויות בשמירה על צמיחה ובהפקת CSM.
בכנס השנתי של מרכז הראל לחקר שווקי ההון, פרופ’ דן וייס העביר מסר ברור למשקיעים:
ענף הביטוח בישראל הציג ביצועים יוצאי דופן—אך ייתכן שהצלחה זו כבר מגולמת במחירי המניות.
לאחר שנתיים של עליות חדות, וייס הדגיש כי על המשקיעים לאמץ גישה מאוזנת יותר. בעוד שהיסודות נותרים חזקים, הציפיות לצמיחה עתידית כבר משוקעות יותר ויותר בתמחור.
השפעת IFRS 17: שינוי באופן שבו משקיעים רואים רווח
נושא מרכזי בכנס היה ההשפעה של IFRS 17, אשר עיצב מחדש באופן יסודי את הדיווח הפיננסי בענף הביטוח.
בניגוד למסגרות קודמות, IFRS 17 מציג את מרווח השירות החוזי (CSM)—מדד לרווחים עתידיים הגלומים בחוזי ביטוח קיימים.
שינוי זה נושא שתי השלכות עיקריות:
הוא הופך את הרווחיות העתידית לנראית יותר
הוא משפיע על האופן שבו משקיעים מתמחרים חברות ביטוח
על פי הניתוח שהוצג על ידי משה והב, ה-CSM של הענף עומד על כ-64 מיליארד ש”ח, כאשר כ-22 מיליארד ש”ח צפויים להשתחרר במהלך חמש השנים הקרובות.
נתון זה מייצג כ-35% מסך יתרת ה-CSM—למעשה צינור של רווחים עתידיים.
שנת שיא לרווחיות
הנתונים שהוצגו בכנס מחזקים את מצבו הפיננסי החזק של הענף.
חברות הביטוח בישראל רשמו:
רווח נקי של כ-14 מיליארד ש”ח
תשואה על ההון של כ-25%
צמיחה משמעותית הן בפעילות הביטוח והן בפעילויות שאינן ביטוח
גם היקפי הפעילות החדשה עלו, כאשר ה-CSM מפוליסות חדשות הגיע ל-4.7 מיליארד ש”ח—אינדיקציה להמשך התרחבות.
נתונים אלו תומכים בנרטיב של ענף חזק וצומח.
מדוע ייתכן שהשוק מקדים את עצמו
למרות היסודות החזקים הללו, פרופ’ דן וייס הזהיר כי על המשקיעים לא להתעלם מסיכוני התמחור.
הפער בין ביצועי מניות הביטוח בישראל לבין מקבילותיהן באירופה מצביע על כך שהשווקים המקומיים עשויים כבר לתמחר:
צמיחה כלכלית מתמשכת
רווחיות יציבה
מימוש מוצלח של CSM עתידי
במילים אחרות, ייתכן שחלק גדול מה”חדשות הטובות” כבר מגולם בתמחור הנוכחי.
האתגר הבא: שמירה על הצמיחה
במבט קדימה, השאלה המרכזית אינה האם הענף חזק—אלא האם הוא יכול לשמור על המומנטום.
הביצועים העתידיים יהיו תלויים ב:
קצב יצירת הפעילות החדשה
איכות החיתום
היכולת להמיר CSM לרווחים ממומשים
לחצים רגולטוריים ותחרותיים
כפי שציין יבגני אוסטרובסקי, עדיין קיימים פערים בין רווחים חשבונאיים לבין הון כלכלי, מה שמעלה שאלות עד כמה המדדים הנוכחיים משקפים את הערך הבסיסי.
טכנולוגיה ושינוי מבני
נושא נוסף שהודגש בכנס היה האימוץ הלא אחיד של בינה מלאכותית בענף הביטוח הגלובלי.
לדברי אילנית אדסמן, בעוד ששווקים כמו ארה”ב ואסיה מתקדמים במהירות, אירופה—ובמידה מסוימת גם ישראל—מתקדמות בזהירות רבה יותר בשל מסגרות רגולטוריות.
עם זאת, תחום אחד בולט במיוחד:
טיפול בתביעות, שבו אימוץ הבינה המלאכותית מואץ ברחבי הענף.
הרגולציה נותרת עוגן מרכזי
עמית גל הדגיש את חשיבות הגבולות הרגולטוריים, והבהיר כי משקיעים מוסדיים אינם רשאים לפעול כגורמים שולטים באמצעות השקעותיהם.
דבר זה מדגיש את האיזון שעל הרגולטורים לשמור עליו:
עידוד צמיחה לצד שמירה על יציבות המערכת
השורה התחתונה
ענף הביטוח בישראל נכנס לשלב חדש—כזה שמוגדר לא רק על ידי ביצועים חזקים, אלא גם על ידי מסגרות תמחור מתקדמות יותר.
הטמעת IFRS 17 הפכה את הרווחים העתידיים לשקופים יותר, אך גם מעלה את רמת הציפיות לביצוע.
כפי שמציע פרופ’ וייס, הסיפור כבר אינו רק על צמיחה—אלא על כמה מהצמיחה הזו כבר מגולם במחירים.
