נקודות מפתח:
• פרמיות ביטוח הבריאות עולות בחדות בתוכניות מעסיקים, בשווקי חוק הבריאות בר־השגה (ACA) ובמדיקר, כאשר חלק מהעליות מגיעות לשיעורים דו־ספרתיים.
• שימוש מוגבר בשירותי בריאות, שכיחות מחלות כרוניות, ריכוזיות בבתי חולים ועלויות תרופות מתכנסים יחד ודוחפים את הפרמיות כלפי מעלה.
• הלחץ הפוליטי על חברות הביטוח מתגבר, אך גורמי העלות המבניים מצביעים על כך שהקלה צפויה להיות איטית ולא אחידה.
עליות פרמיה פוגעות במשקי בית בכל המערכת
נגישות ביטוח הבריאות הורעה עוד יותר בשנת 2026, והנחיתה זעזוע פיננסי חדש על מיליוני אמריקאים שכבר מתמודדים עם יוקר מחיה גבוה. עובדים המכוסים בתוכניות שממומנות על ידי מעסיקים, אנשים הרוכשים ביטוח דרך חוק הבריאות בר־השגה (ACA) ומבוטחי מדיקר — כולם ניצבים בפני עליות פרמיה חדות מהרגיל, מה שמדגיש את עומק לחצי העלויות הטמונים במערכת הבריאות של ארה״ב.
עלויות הטבות הבריאות במימון מעסיקים צפויות לעלות בכ־9%, העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה כמה שנים, לפי חברות ייעוץ המלוות חברות גדולות. פרמיות תוכניות הייחוס בשוקי ה־ACA זינקו בממוצע ב־26%, אחת הקפיצות החדות מאז הושקו הזירות. עבור רבים מהנרשמים, הפגיעה מחריפה עקב פקיעת הסובסידיות הפדרליות המוגברות, מה שמקפיץ את תשלומי הפרמיה בפועל בכ־114% בממוצע, לפי חוקרי מדיניות בריאות. גם פרמיות מדיקר חלק ב׳ עלו בכמעט 10%, והעלו את התשלום החודשי הסטנדרטי ל־202.90 דולר — העלייה הדולרית השנייה בגודלה בתולדות התוכנית.
שימוש בשירותים ומגמות בריאות דוחפים את העלויות הבסיסיות
אחד הכוחות החזקים ביותר מאחורי עליית הפרמיות הוא גידול בשימוש בשירותים רפואיים. לאחר שנים של דחיית טיפול במהלך המגפה, אמריקאים חוזרים למרפאות במספרים גדולים יותר, ולעיתים זקוקים לטיפול אינטנסיבי ויקר יותר. אבחנות שנדחו הובילו להופעת מחלות בשלבים מתקדמים יותר, במיוחד סרטן ומחלות כרוניות, מה שמעלה את ההוצאה לכל מטופל.
בריאות הנפש היא דוגמה בולטת. השימוש בשירותי בריאות נפש בקרב עובדים עלה מ־7.1% ב־2019 ל־10.1% ב־2025, ומשקף הן הרחבת נגישות והן גידול בביקוש. טלה־רפואה, מרפאות קמעונאיות ומגוון רחב יותר של ספקים הפחיתו חסמי גישה, אך הקלות הזו תורגמה גם לעלייה כוללת בהיקף השימוש.
במקביל, שכיחות המחלות הכרוניות עלתה. יותר משלושה רבעים מהמבוגרים בארה״ב חיים כיום עם לפחות מחלה כרונית אחת, ולמעלה ממחציתם עם מספר מחלות. שיעורים עולים של השמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מחלות כליה ודיכאון מעצימים לחצי עלות ארוכי טווח על מבטחים ומעסיקים כאחד.
ריכוזיות בבתי חולים מחזקת כוח תמחור
הוצאות בתי חולים נותרות גורם מרכזי באינפלציית הפרמיות. ריכוזיות בקרב מערכות בריאות העניקה לספקים גדולים כוח מיקוח משמעותי במשא ומתן על מחירים, במיוחד באזורים מטרופוליניים שבהם מערכת אחת או שתיים שולטות באשפוזים. בתי חולים רבים מחזיקים כיום מרפאות רופאים, מרכזי אמבולטוריום ומעבדות, מה שמאפשר להם להוסיף דמי מתקנים ולהגדיל את החיובים הכוללים.
עבור מעסיקים ומבטחים הפועלים במספר אזורים, דינמיקת המיקוח לעיתים אינה סימטרית. רשתות ספקים רחבות נתפסות כחיוניות לשביעות רצון העובדים, מה שמגביל את נכונות המבטחים להחריג מערכות בתי חולים דומיננטיות. התוצאה היא שיעורי החזר גבוהים יותר שמגולגלים בסופו של דבר לפרמיות.
עלויות תרופות מוסיפות שכבת לחץ חדשה
גם ההוצאה על תרופות מואצת, בהובלת תרופות יקרות להשמנה ולסוכרת. כיסוי לתרופות GLP-1 לירידה במשקל התרחב במהירות ב־2025, והשימוש בהן עלה מעבר לציפיות אצל מעסיקים גדולים רבים, מה שהקפיץ את הוצאות התרופות. טיפולים יקרים לסרטן, טיפולים גנטיים ותרופות הניתנות על ידי רופאים מוסיפים עוד לחץ על העלויות, במיוחד במסגרת מדיקר חלק ב׳.
בעוד מבטחים וחברות תרופות ממשיכים להתווכח על האחריות לעליות המחירים, ההשפעה הפיננסית על הצרכנים נעשית גלויה יותר ויותר דרך פרמיות גבוהות יותר והשתתפות עצמית מוגברת.
למה לצפות ככל שהלחץ הפוליטי גובר
הזינוק בפרמיות הציב את חברות הביטוח במוקד הביקורת הפוליטית, כאשר מחוקקים שואלים האם גודל ואינטגרציה אנכית אכן תורגמו לבקרת עלויות אמיתית. עם זאת, גורמים מבניים — הזדקנות האוכלוסייה, מחלות כרוניות, כוח שוק של בתי חולים וחדשנות רפואית — מרמזים כי הקלה בפרמיות לא תגיע במהירות.
בהמשך, מעסיקים עשויים להגיב בהעברת עלויות נוספות לעובדים, צמצום רשתות ספקים או החמרת תנאי הכיסוי לטיפולים יקרים. עבור משקי בית, האתגר יהיה ניווט בבחירות כיסוי בסביבה שבה ביטוח בריאות נותר חיוני אך יקר יותר ויותר, ובוחן את החוסן הפיננסי ואת פתרונות המדיניות משני צדי האוקיינוס האטלנטי.
