SKN | מדוע הגופים המוסדיים הגדולים בישראל משקיעים מאות מיליוני שקלים בפרויקטי תשתית?

Or Shushan

Key Highlights:

• מגדל ביטוח וקרן הפנסיה עמיתים משקיעות כ-366 מיליון שקל בפרויקטי תחבורה מרכזיים בישראל.

• העסקה משקפת שווי של כ-950 מיליון שקל לשלושה פרויקטי זכיינות וממחישה את הביקוש הגובר של גופים מוסדיים לנכסי תשתית ארוכי טווח.

• השקעות בתשתיות נתפסות יותר ויותר כהגנה מפני אינפלציה וכמקור לתזרים מזומנים יציב בתקופות של תנודתיות בשווקים.

המערכת המוסדית בישראל ממשיכה להגדיל חשיפה לנכסי תשתית, כאשר חברות ביטוח וקרנות פנסיה מחפשות השקעות ארוכות טווח המסוגלות לייצר תשואות יציבות בסביבה גלובלית תנודתית יותר. מגדל ביטוח ופיננסים, יחד עם קרן הפנסיה עמיתים, הודיעו על השקעה משותפת של כ-366 מיליון שקל במספר פרויקטי תחבורה מרכזיים של קבוצת שפיר, מהלך שמדגיש את החשיבות ההולכת וגוברת של תחום התשתיות בתיקי ההשקעות המוסדיים.

במסגרת העסקה, מגדל תרכוש 20% מהפרויקטים ואילו עמיתים תרכוש 18.5%, לפי שווי כולל של כ-950 מיליון שקל לשלושה פרויקטי זכיינות מרכזיים. בין הפרויקטים נכללים מקטעים הקשורים לכביש 6, כביש 16 בכניסה לירושלים ופרויקט הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב — מהנכסים התחבורתיים האסטרטגיים ביותר בישראל.

תשתיות הופכות לנכס הגנתי מרכזי

העסקה משקפת מגמה עולמית רחבה יותר, במסגרתה הון מוסדי זורם בהיקפים גדלים לתחום התשתיות, במטרה לייצר תזרים צפוי ולהקטין חשיפה לתנודתיות בשווקים הציבוריים.

פרויקטי זכיינות בתחום התחבורה נחשבים אטרקטיביים במיוחד משום שהם מייצרים לרוב הכנסות ארוכות טווח המבוססות על שימוש בפועל, מנגנוני הצמדה לאינפלציה או הסכמים מגובי ממשלה. עבור חברות ביטוח וקרנות פנסיה המנהלות התחייבויות ארוכות טווח, מדובר בהתאמה טובה יותר למח”מ ההתחייבויות לעומת אפיקי אג”ח מסורתיים.

בישראל, האטרקטיביות של התחום התחזקה עוד יותר בשנים האחרונות על רקע אי-ודאות בשווקים, מתיחות גיאופוליטית ולחצי אינפלציה שפגעו בביצועי תיקי האג”ח המסורתיים.

השקעות בתשתיות מספקות גם הגנה חלקית מפני אינפלציה, מאחר שהכנסות הזכיינות נוטות לעלות יחד עם הפעילות הכלכלית ומנגנוני הצמדה שונים.

מדוע נכסי שפיר מושכים ביקוש מוסדי?

קבוצת שפיר הפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות התשתיות והבנייה הדומיננטיות בישראל, עם פעילות רחבה בתחומי התחבורה, האנרגיה ופרויקטי PPP.

הנכסים הכלולים בעסקה נחשבים אסטרטגיים במיוחד בשל תרומתם להפחתת עומסי התנועה באזורי ירושלים ותל אביב — שני המטרופולינים החשובים ביותר לכלכלה הישראלית.

מבחינת המשקיעים המוסדיים, הפרויקטים משלבים מסגרת תפעולית יציבה יחסית עם נראות ארוכת טווח לתזרים מזומנים עתידי. בניגוד להשקעות מחזוריות בנדל”ן או במניות, פרויקטי תשתית נהנים לרוב ממבנה רגולטורי יציב ומרגישות נמוכה יותר לתנודות כלכליות קצרות טווח.

השווי של כ-950 מיליון שקל משקף גם את התחרות הגוברת בין גופים מוסדיים על הזדמנויות תשתית גדולות ונדירות בישראל.

חברות הביטוח מרחיבות את אסטרטגיות ההשקעה

העסקה ממחישה כיצד חברות הביטוח בישראל ממשיכות להרחיב את אסטרטגיות ההשקעה שלהן מעבר לאג”ח ממשלתיות ולמניות סחירות.

בשנים האחרונות הגדילו חברות הביטוח באופן משמעותי את החשיפה לתחומי התשתיות, האנרגיה המתחדשת, מרכזי הנתונים והאשראי הפרטי, בניסיון לייצר תשואות גבוהות יותר ולגוון מקורות הכנסה.

עבור מגדל, ההשקעה משתלבת במגמה רחבה יותר של מעבר לנכסים ריאליים המסוגלים לייצר הכנסה ארוכת טווח תוך תמיכה ביעדי סולבנסי וניהול הון.

במקביל, גופי פנסיה כמו עמיתים ניצבים תחת לחץ גובר לספק תשואות יציבות לחוסכים בתקופה שבה מחזורי הריבית בעולם נותרים בלתי צפויים.

המבט קדימה

חשיבותן של השקעות בתשתיות צפויה להמשיך לגדול ככל שישראל תאיץ פרויקטי תחבורה ותמשיך להרחיב מודלים של שותפויות ציבוריות-פרטיות לצורך תמיכה בצמיחה הכלכלית.

הביקוש המוסדי לנכסים מסוג זה עשוי להתחזק עוד יותר אם סביבת האינפלציה תישאר גבוהה או אם הסיכונים הגיאופוליטיים ימשיכו להכביד על השווקים המסורתיים.

עבור המשקיעים, המסר הופך ברור יותר ויותר: תשתיות אינן נתפסות עוד כהשקעה הגנתית בלבד. הן הופכות בהדרגה לאחת מקטגוריות הנכסים המרכזיות עבור גופים מוסדיים, בנקודת המפגש שבין יציבות כלכלית, הגנה מפני אינפלציה ופריסת הון ארוכת טווח.