נשים שנדרשות להפסיק לעבוד במהלך ההיריון משום שהמשך העבודה עלול לסכן את בריאותן או את בריאות העובר עשויות להיות זכאיות לקצבה מהביטוח הלאומי שנועדה לפצות על אובדן ההכנסה.
הזכאות יכולה לנבוע ממצב רפואי הקשור להיריון או מאופי העבודה, מקום העבודה או אופן ביצוע העבודה, כאשר לא קיימת אפשרות לתפקיד חלופי מתאים. בין הדוגמאות שמציג הביטוח הלאומי ניתן למצוא מצבים כמו צירים מוקדמים או הרחבת צוואר הרחם, וכן עבודות הכרוכות במאמץ פיזי שבהן המשך העבודה עלול להוות סיכון במהלך ההיריון.
על המבקשת להיות בדרך כלל תושבת ישראל, וכן שכירה או עצמאית ששילמה דמי ביטוח לאומי במשך לפחות שישה מתוך 14 החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה. עבור עובדות עצמאיות נדרשים גם רישום כעצמאית ותשלום דמי הביטוח במועד עד לתחילת חופשת הלידה.
האישור אינו ניתן באופן אוטומטי לאחר שרופא ממליץ על הפסקת העבודה. לאחר הגשת התביעה והמסמכים הרפואיים, המקרה נבדק על ידי רופא מטעם הביטוח הלאומי המתמחה בגינקולוגיה. לפני קבלת החלטה עשויים להידרש מידע רפואי נוסף או הבהרות.
תקופת שמירת ההיריון הראשונית צריכה להימשך בדרך כלל לפחות 30 ימים רצופים. אם נדרשת תקופה נוספת לאחר הפסקה במהלך אותו היריון, התקופה הנוספת צריכה להימשך בדרך כלל לפחות 14 ימים רצופים.
חריג עשוי לחול כאשר אושרה תקופה של לפחות 30 ימים, אך ההיריון הסתיים בלידה או בהפסקת היריון לפני שחלפו 30 הימים המלאים.
הקצבה קשורה להכנסה שעליה שולמו דמי ביטוח לאומי, ולא מדובר בתשלום אחיד לכל המבקשות.
הסכום היומי מבוסס על הגבוה מבין שני החישובים: השכר הממוצע בשלושת החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, כשהוא מחולק ב-90, או השכר הממוצע בששת החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, כשהוא מחולק ב-180. הסכום המתקבל כפוף לתקרה של 350.47 שקל ליום.
לדוגמה, אישה שהפסיקה לעבוד בחודש יולי תיבחן לפי הכנסותיה בחודשים אפריל עד יוני ובחודשים ינואר עד יוני, כאשר החישוב הגבוה יותר יקבע את הקצבה, בכפוף לתקרה.
עבור עובדות עצמאיות, החישוב הראשוני מבוסס על המקדמות ששולמו לביטוח הלאומי, ובהמשך עשויה להתבצע הערכה לפי השומה של שנת המס הנוכחית או הקודמת, לפי הגבוהה מביניהן. נשים שהן גם שכירות וגם עצמאיות עשויות להיבחן לפי שני מקורות ההכנסה, בכפוף לתנאי הזכאות הנפרדים ולתקרה היומית.
ניתן להגיש תביעה מיד לאחר הפסקת העבודה בשל שמירת היריון. המסמכים הנדרשים כוללים אישור רפואי שמולא על ידי רופא נשים, מעקב היריון ומסמכים רפואיים תומכים. כאשר תנאי העבודה הם הסיבה לשמירת ההיריון, על המעסיק לספק פרטים על התפקיד ואישור כי לא קיימת אפשרות לתפקיד חלופי מתאים.
את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד תחילת חופשת הלידה. אם התביעה מאושרת, התשלום עבור תקופת שמירת ההיריון מועבר לחשבון הבנק של המבקשת 30 ימים לאחר תחילת התקופה.
יש לדווח מדי חודש גם על המשך ההיריון או על סיומו במהלך תקופת קבלת הקצבה.
לא ניתן לקבל קצבת שמירת היריון עבור ימים שבהם האישה מקבלת דמי מחלה מהמעסיק. אישה שצברה ימי מחלה יכולה לבחור להשתמש בהם או להגיש בקשה לקצבת שמירת היריון, בתנאי שהיא עומדת בתנאים הרלוונטיים.
גם יציאה לחו”ל עשויה להשפיע על הזכאות. כאשר הקצבה אושרה מסיבה רפואית, יציאה מישראל עלולה להביא להפסקת הזכאות. כאשר האישור ניתן בשל תנאי עבודה מסכני היריון, נסיעה לחו”ל אינה בהכרח מבטלת את הזכאות.
קצבת שמירת ההיריון מספקת מנגנון להחלפת הכנסה עבור נשים שנאלצות להפסיק זמנית את עבודתן משום שהמשך ההעסקה עלול ליצור סיכון בריאותי הקשור להיריון. אף שהתקרה מגיעה ל-350.47 שקל ליום, או ל-10,865 שקל עבור 31 ימים, התשלום בפועל תלוי בהכנסה המבוטחת של המבקשת ובעמידתה בדרישות הביטוח הלאומי. תשלומים נוספים מהמעסיק, כגון מענקים או רכיבי תגמול אחרים, עשויים גם הם להוביל לבדיקה מחודשת של הפרשי הקצבה בתנאים שנקבעו.
Optimized by Seraphinite Accelerator