SKN | האם המדינה תהפוך למבטחת המלחמה של ישראל? תוכנית ביטוח מטענים חירומית נשקלת על רקע זינוק בפרמיות

Or Shushan

נקודות עיקריות:

על רקע ההסלמה הגיאופוליטית בעקבות מבצע “נץ שואג” נגד איראן, ממשלת ישראל שוקלת התערבות דרמטית: כניסה ישירה לתפקיד מבטחת המטענים של מוצא אחרון. לנוכח זינוק חד בפרמיות סיכון מלחמה בינלאומיות ונסיגה חלקית של מבטחים זרים, משרד האוצר בוחן הפעלה מחודשת של מנגנון ביטוח מטענים בגיבוי מדינתי, במטרה להבטיח את רציפות הסחר.
המסגרת הנבחנת נשענת על מודל מוכר. ישראל הסתמכה בעבר על קרן הפיצויים המנוהלת על ידי רשות המסים — שהוקמה בשנת 1961 לטיפול בנזקי רכוש כתוצאה ממלחמה — כדי לייצב תפקודים כלכליים קריטיים בשעת חירום. היגיון דומה מיושם כעת על מטענים ימיים ואוויריים: כאשר מבטחים פרטיים נסוגים או מעלים מחירים באופן חד, המדינה סופגת זמנית את הסיכון כדי למנוע שיתוק בשרשראות האספקה.

פרמיות סיכון מלחמה מוכפלות

מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, עלויות הביטוח לכלי שיט ומטענים העוברים בנתיבים רגישים זינקו. עם הרחבת הפעילות הצבאית וחיסולו של המנהיג העליון באיראן, מבטחים העריכו מחדש את רמות החשיפה באזור. פרמיות סיכון מלחמה לכלי שיט העוברים במצר הורמוז עלו לפי הדיווחים מכ-0.25% מערך האונייה לכ-0.5% ואף יותר בתוך שבועות ספורים.
חברות ספנות מסוימות, במיוחד מטורקיה ומרוסיה, השעו לפי הדיווחים פעילות הקשורה לישראל. אחרות ממשיכות לפעול אך בתמחור גבוה משמעותית. עלויות אלה מתגלגלות בהכרח מהיבואנים לצרכנים, ומוסיפות לחץ אינפלציוני בתקופה שבה חוסן האספקה קריטי.
גם מטען אווירי ניצב בפני אי-ודאות דומה. אף שמגבלות חלקיות על המרחב האווירי מקשות על חיזוי, הערכות סיכון מוגברות עלולות להוביל לעלייה בעלויות ביטוח תעופה אם הלחימה תימשך.

תקדים: מנגנון הגיבוי לתעופה

שקילת תוכנית ביטוח מטענים באה בעקבות התקדים משנת 2025 — תוכנית ביטוח תעופה בהיקף 8 מיליארד דולר שאושרה לאחר סגירה חלקית של המרחב האווירי. מסגרת זו, שיושמה באמצעות חברת ענבל, אפשרה לחברות תעופה ישראליות וזרות להמשיך לפעול כאשר מבטחים פרטיים הגבילו או משכו כיסוי.
מבנה דומה עבור מטענים יספק כיסוי בגיבוי מדינתי לסיכוני מלחמה וטרור כאשר ביטוח מסחרי אינו זמין או יקר באופן קיצוני. המטרה אינה להחליף את השוק הפרטי באופן קבוע, אלא לגשר על תקופות חריגות של אי-יציבות.

איזון בין סיכון פיסקלי לרציפות סחר

מבחינה פיסקלית, ביטוח בגיבוי ממשלתי יוצר התחייבויות תלויות על מאזן הציבור. עם זאת, על קובעי המדיניות לשקול חשיפה זו מול העלות המאקרו-כלכלית של שיבושי יבוא ויצוא. כלכלת ישראל משולבת עמוקות בשרשראות אספקה גלובליות; הפרעה ממושכת בזרימות ימיות תפגע באנרגיה, מזון, תשומות תעשייתיות והכנסות יצוא.
עבור המבטחים, כניסת המדינה מדגישה את מגבלות כושר נשיאת הסיכון הפרטי בתנאי לחץ גיאופוליטי קיצוני. עבור השווקים, היא מאותתת על נכונות הממשלה להתערב כדי לייצב עורקי סחר חיוניים.

מה הלאה

אם תאושר, תוכנית ביטוח המטענים החירומית צפויה לפעול רק תחת ספים מוגדרים — למשל במקרה של ביטול או צמצום משמעותי של כיסוי פרטי. בדומה לתעופה, היא תשמש כבולם סיכון זמני ולא כתחליף קבוע לביטוח מסחרי.
השבועות הקרובים יקבעו האם הפרמיות יתייצבו או ימשיכו לעלות. אם התנודתיות תימשך, ישראל עשויה להסתמך פעם נוספת על חוזק המאזן הריבוני כדי לעגן את רציפות הסחר. בכלכלת מלחמה, ביטוח אינו רק מוצר פיננסי — אלא כלי תשתיתי אסטרטגי.