SKN | האם רפורמת המס תצליח להחיות את שוק ההון? סמוטריץ’ טוען כי עידוד השקעות הוא ליבת התוכנית הכלכלית של ישראל לשנת 2026

Or Shushan

עיקרי הדברים:
• שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הדגיש כי ליבת הרפורמה הקרובה היא עידוד השקעה בשוק ההון הישראלי – ולא רק השוואת שיעורי המס.
• משרד האוצר מתכנן להשיק קמפיין ארצי שיעודד השוואה בין מכשירי חיסכון והשקעה שונים.
• אנליסטים רואים ביוזמה חלק ממאמץ רחב יותר להעמיק את השתתפות משקי הבית בשוק ההון ולחזק את החיסכון לטווח ארוך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הצהיר היום כי המרכיב ה”דראמטי” של הרפורמה הכלכלית לשנת 2026 טמון בעידוד ההשקעה בשוק ההון, ולא רק בהשוואת שיעורי המס. במהלך הצגת עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026, סמוטריץ’ הדגיש את חשיבות יצירת סביבה אטרקטיבית יותר למשקיעים, צמצום פערים רגולטוריים והעמקת המעורבות הציבורית במכשירי חיסכון והשקעה לטווח ארוך. היוזמה משקפת שינוי כיוון – מהתמקדות באחידות מס לשאיפה לקידום דינמיות כלכלית והגדלת העושר של משקי הבית.

מעבר להשוואת מסים: דחיפה אסטרטגית לצמיחת השווקי

בלב הרפורמה עומד עקרון צמצום ה”ארביטראז’ הרגולטורי” – ניצול פערים בין מסגרות חיסכון והשקעה היוצרים עיוותים בהתנהגות המשקיעים. סמוטריץ’ הבהיר כי בעוד השוואת שיעורי המס בין מכשירים פיננסיים שונים נותרת יעד טכני, המטרה העמוקה יותר היא הסטת תזרימי ההון לנכסים פרודוקטיביים וקשורים יותר לשווקי ההון.

על פי גורמים במשרד האוצר, מטרת הרפורמה היא לפשט את סביבת ההשקעות באמצעות יצירת כללים עקביים ושקופים, שיאפשרו לחוסכים להשוות בקלות בין תשואות ורמות סיכון. קובעי המדיניות סבורים כי בהירות זו תעודד השתתפות רחבה יותר בשוקי ההון – בקרנות נאמנות, קרנות סל ואיגרות חוב קונצרניות – תחומים שעדיין מפותחים בישראל פחות מבמדינות אחרות ב-OECD.

גישתו של סמוטריץ’ מייצגת ניסיון מכוון להפחית את התלות בפיקדונות בנקאיים בעלי תשואה נמוכה, ולהפנות את חסכונות הציבור לכלים שתורמים ישירות לצמיחה הכלכלית של ישראל וליכולת החדשנות שלה. באמצעות טיפול באי-יעילות מבנית, הממשלה מקווה להמריץ השקעות ארוכות טווח, להרחיב את הנזילות בשווקי ההון ולשפר את הידע הפיננסי של הציבור הרחב.

הגברת מודעות ציבורית ושינויי התנהגות

אחד המרכיבים הבולטים ברפורמה המתוכננת הוא הקמפיין הציבורי של משרד האוצר לעידוד צרכנים להשוות בין מכשירי חיסכון והשקעה שונים. היוזמה משקפת את ההבנה ההולכת וגוברת כי ההתנהגות הכלכלית מושפעת לא רק מתמריצים פיננסיים, אלא גם מנגישות מידע ומרמת האמון של הציבור במערכת.

הקמפיין, הצפוי לצאת לדרך בשנת 2025 לקראת יישום הרפורמה, יתמקד בשקיפות – ויסייע למשקי בית להבין את העלויות, היתרונות ורמות הסיכון של מוצרים פיננסיים שונים. במשרד האוצר מאמינים כי שיפור הידע הפיננסי יגביר את התחרות בין המוסדות הפיננסיים ויצמצם את ריכוזיות החיסכון במספר מצומצם של אפיקים.

כלכלנים מציינים כי שינויי התנהגות כאלה עשויים ליצור אפקט מצטבר משמעותי, להעמיק את שיעור ההשתתפות של הציבור בשוק ההון, ולקרב את ישראל לממוצע מדינות ה-OECD. עם זאת, הצלחת המהלך תלוּיה בפיקוח רגולטורי עקבי, במנגנוני הגנה על הצרכן ובבניית אמון בין הציבור לבין המוסדות הפיננסיים.

מבט קדימה: איזון בין רפורמה ליציבות

עם היערכות ישראל לתקציב 2026, ניצבת הממשלה בפני אתגר כפול – לקדם צמיחה מבוססת רפורמות תוך שמירה על משמעת פיסקלית ויציבות פיננסית. עידוד השקעה בשוק ההון עשוי לחזק את הפריון והחדשנות במשק לטווח הארוך, אך הוא דורש ניהול זהיר של סיכונים מערכתיים ושל חשיפות המשקיעים.

אם תיושם בהצלחה, הרפורמה עשויה לסמן נקודת מפנה באקוסיסטם הפיננסי של ישראל – להרחיב את הנגישות, לשפר את היעילות, ולהגדיר מחדש את מערכת היחסים בין משקי הבית לשווקי ההון. הדגשתו של סמוטריץ’ את עידוד ההשקעות על פני אחידות המס עשויה להתברר לא רק כאסטרטגיה פיסקלית, אלא גם כחזון להעצמת האזרחים להשתתף באופן פעיל יותר בעתידה הכלכלי של המדינה.