
ATEGRITY ספיישלטי מבקשת לגייס 113.3 מיליון דולר בהנפקה
ATEGRITY ספיישלטי וגם ההנפקה של ATEGRITY ספיישלטי מציעה הזדמנות מעניינת למשקיעים עם ההנפקה החדשה שלה, שבה היא מבקשת לגייס 113.3 מיליון דולר. מדובר בחברה שצמחה…
ככל שסיכוני האקלים מתעצמים ותשתיות דיגיטליות מתמודדות עם סוגים חדשים של שיבושים, תעשיית הביטוח פונה למודלים פרמטריים – מבני כיסוי המפעילים תשלומים אוטומטיים ברגע שמתקיימים תנאים מסוימים. השימוש ההולך וגובר במערכות התרעה מוקדמת ובנתוני לוויין מאיץ כעת את השינוי הזה, ומציע אלטרנטיבה יעילה ושקופה יותר לביטוח המסורתי המבוסס על תביעות.
שלא כמו ביטוח פיצוי מסורתי, המעניק החזר לאחר בדיקה ממושכת של הנזק, ביטוח פרמטרי מפעיל תשלום המבוסס על נתונים אובייקטיביים – כגון סף מהירות רוח, רמות משקעים או פעילות סייסמית. מודל זה, שהיה בעבר נישה מצומצמת, זוכה כעת להתעניינות מוסדית נרחבת בזכות יעילותו, צפיותו והתאמתו לטכנולוגיות ניטור בזמן אמת. התנודתיות האקלימית האחרונה, בשילוב הלחץ הכלכלי על חברות הביטוח, הפכו את האוטומציה בתגובת הסיכון לנדרשת ודחופה.
שוק הביטוח הפרמטרי צמח במהירות בשנים האחרונות, במיוחד בענפים החשופים לסיכוני אקלים ואסונות טבע. לפי מחקר של מכון Swiss Re, היקף הפרמיות בביטוח פרמטרי עולמי עלה על 1.5 מיליארד דולר בשנת 2024, עם תחזית לצמיחה שנתית של למעלה מ־15% עד 2027. המגמה מונעת הן על ידי טכנולוגיה והן על ידי צורך עסקי. חברות ביטוח מסורתיות, המתמודדות עם עלויות משנה (רישום) גוברות בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים, פונות לפתרונות פרמטריים שמפחיתים חיכוך תפעולי ומאיצים את ההתאוששות הכלכלית של לקוחותיהן.
לקוחות תאגידיים בתחומי החקלאות, האנרגיה, הלוגיסטיקה והתשתיות הירוקות נמנים עם המאמצים הראשונים. מוצרים פרמטריים מושכים גם ממשלות וארגונים בינלאומיים המבקשים נזילות מהירה לאחר אסונות, במיוחד בכלכלות מתפתחות שבהן תהליכי התביעה עלולים להימשך חודשים. ההתפתחות בדיוק הנתונים – מלוויינים וחיישני IoT ועד למודלים חיזוי אקלימיים – מאפשרת לחברות הביטוח לבנות מנגנוני הפעלה מדויקים יותר, לצמצם מחלוקות ולחזק את האמון באמינות התשלום.
עבור משקיעים מוסדיים, העלייה בשימוש במבנים פרמטריים מייצגת ממד חדש בשוק ניירות הערך הקשורים לביטוח (ILS). אג”ח קטסטרופה ונגזרות מזג אוויר מסתמכות יותר ויותר על מנגנוני הפעלה דומים, המקשרים בין נזילות שווקי ההון לאירועי סיכון ממשיים. ככל שמוצרים פרמטריים מתרחבים, מנהלי נכסים מקבלים כלים לגיוון תיקי ההשקעות שלהם תוך תרומה למימון עמידות אקלימית. עם זאת, קיימים אתגרים – סיכון הבסיס (basis risk), כלומר הפער בין הפעלת התשלום בפועל לבין גודל הנזק האמיתי, נותר אתגר מרכזי שעל חברות הביטוח והלקוחות לנהל בזהירות.
גם הרגולטורים הפיננסיים מגבירים את מעורבותם. ככל שהביטוח מבוסס האירועים הופך לאוטומטי יותר, עולות סוגיות של ממשל נתונים, שקיפות במודלים וחשיפה מערכתית. השימוש בבינה מלאכותית ובאנליטיקה חיזויית באימות טריגרים יוצר מצד אחד יעילות, אך מצד שני מעלה שאלות אתיות ושקיפותיות שהשוק יידרש לפתור לפני אימוץ נרחב.
הצמיחה העתידית בביטוח פרמטרי צפויה לנבוע מהמפגש בין טכנולוגיית ביטוח לבין שווקי ההון. חוזים חכמים מבוססי בלוקצ׳יין עשויים לחזק את השקיפות והמהירות בביצוע, בעוד שגופים רגולטוריים צפויים לפרסם מסגרות ברורות יותר לחיתום מבוסס נתונים. הרשות האירופית לביטוח ופנסיות (EIOPA) והרגולטורים במדינות ארצות הברית כבר בוחנים הנחיות לתמחור סיכון אלגוריתמי ולגילוי נאות לצרכנים.
צפוי כי משקיעים מוסדיים יזריםו הון נוסף לניירות ערך הקשורים לביטוח פרמטרי, ככל שהתנודתיות המאקרו-כלכלית ואי הוודאות האקלימית נמשכות. עם הפסדים עולמיים מבוטחים בגין קטסטרופות בגובה ממוצע של 120 מיליארד דולר בשנה מאז 2020, התיאבון למכשירי העברת סיכונים מבוססי אירועים צפוי לעלות.
ביטוח פרמטרי ניצב בצומת שבין מדע הנתונים, ניהול סיכונים ופיננסים בני קיימא. ככל שמערכות ההתרעה המוקדמות מתפתחות ודיוק הטריגרים משתפר, המודל עשוי להגדיר מחדש את הדרך שבה תעשיית הביטוח מתייחסת למניעת הפסדים ולהתאוששות מהם. האתגר המרכזי טמון באיזון בין אוטומציה להוגנות – להבטיח שמהירות התשלומים לא תבוא על חשבון דיוק או שוויון. לעת עתה, הכיוון ברור: ביטוח פרמטרי אינו עוד חידוש נישתי, אלא רכיב חיוני בדור הבא של ניהול הסיכונים הגלובלי.