תיקון בחוק ביטוח הבריאות משווה בין הזכויות של מי שנישאים לאזרחי ישראל לבין אלה שנישאים ל"תושבי קבע" של ישראל, שהם בעלי תעודת זהות כחולה אבל בכל זאת, במעמד אזרחי שונה.
מעכשיו, גם מי שנישאים לתושבי קבע במדינת ישראל, יכולים ליהנות מביטוח הבריאות המקיף שאזרחי ישראל נהנים ממנו, בתשלומים זהים לאלה שישלם מי שהתחתן עם אזרח ישראלי.
בקרב הציבור רווחת ההנחה כי כל מי שברשותו תעודת זהות כחולה הוא אזרח ישראלי וככזה מגיעות לו כל הזכויות המגיעות לאזרח בישראל (לרבות ביטוח רפואי ממלכתי) והוא כפוף לכל החובות החלות על אזרחים ישראלים (לרבות תשלום מס).
חשוב לדעת שבישראל חיים כמה מאות אלפי תושבים המחזיקים בתעודת זהות כחולה אולם מעמדם הוא של "תושב קבע" ולא של אזרח.
על תושבי קבע בישראל חלות אותן חובות כעל אזרחים (לרבות גיוס לצה"ל ותשלום מיסים).
זכויותיהם של תושבי קבע כמעט זהות לזכויותיהם של אזרחים אולם הן לוקות בחסר בכמה נקודות העשויות להפוך, בנסיבות מסוימות, למהותיות, לאחרונה חתם שר הבריאות מר ניצן הורוביץ על תקנות המשוות, בכל הקשור לביטוח הבריאות, את מצבם של מי שנישאים לתושב קבע בישראל לזה של מי שנישאים לאזרח ישראל.
האוכלוסייה המושפעת מן התיקון, נכון לעת הזו כ – 7,000 בני אדם בסך הכול.
מי שנישא לאזרח ישראלי חייב לשלם למדינה סכום מסוים, העומד כיום על כ – 285 שקלים, במשך שישה חודשים כדי לקבל שירותי בריאות במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי (ממש ככל אזרח).
לאחר תום תקופה זו, ובתנאי שהתשלומים בוצעו באופן סדיר, מי שנשוי לאזרח ישראלי נהנה מכל מה שאזרחים ותושבי קבע בישראל זכאים לו מבחינת שירותי בריאות ציבוריים (מערכת הבריאות הציבורית בישראל נמנית על הטובות בעולם).
מי שנישאים לתושבי קבע בישראל לעומת זאת נדרשו עד כה לשלם את אותו סכום הנ"ל במשך 27 חודשים ורק בתום תקופה זו הפכו זכאים לקבל שירותי רפואה ציבורית מלאים.
כעת, משהשווה שר הבריאות את מצבם של הנישאים לתושבי קבע למצבם של מי שנישאים לאזרחים, תקופת החיוב בתשלום קוצרה גם עבורם מ – 27 חודשים ל – 6 חודשים בלבד.
המהלך צפוי לעלות לקופת המדינה כ – 200 מיליון שקלים.
למרות הנטל הנוסף על קופת המדינה שר האוצר, מר אביגדור ליברמן, דווקא תמך במהלך.
למעשה, שר האוצר ושר הרווחה מעוניינים להרחיק לכת עוד יותר ולהפחית את סכום התשלום החודשי לכ-140 שקלים עבור משפחות המושפעות מן התיקון (כאמור, זוגות נשואים בהם אחד הוא תושב ישראלי והשני ללא מעמד קודם בישראל) ממעמד סוציואקונומי נמוך.
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל המלצה או חוות דעת בכל הנוגע לכדאיות מוצר או חברה ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי מכל סוג שהוא בתחום כזה או אחר.
