הסוף לכפל ביטוח בריאות: רפורמה חדשה של ביטוחי בריאות נועדה לעצור את כפל הביטוחים ולחסוך לציבור בישראל אלפי שקלים כל שנה

Roni Mor

ישראל היא שיאנית בקרב מדינות ה – OECD בתחום כפל ביטוחי הבריאות, ואנחנו מבזבזים מיליארדים בכל שנה על תשלום כפול לרכיבים ביטוחים בביטוח הפרטי, כאלה שאנחנו כבר ממילא מבוטחים כנגדם בביטוח הבריאות הבסיסי או במסגרת שירותי השב"ן של קופת החולים. ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, החליט לשים סוף לבזבוז המשווע של כספים בשם הבריאות, והוא יוצא עם רפורמה חדשה, בהמשך ישיר לרפורמת ביטוחי הבריאות של סלינגר משנת 2016, על מנת לחסוך לנו אלפי שקלים בשנה.

בתחילת שנת 2016 העבירה הממונה על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון דאז דורית סלינגר שורה של תקנות שהפכו על פיה את תמונת המצב בשוק ביטוחי הבריאות. במקום אינספור פוליסות ביטוח המכסות תחומים שונים על פי היכולות השיווקיות והחשק של חברות הביטוח. סלינגר הנהיגה סדר בתחום ביטוחי הבריאות, עם פוליסות זהות במחירים משתנים, שלקוחות יכולים לבחור על פי מחיר הפוליסה ומדד שירות הלקוחות של החברה, כמו גם סכומי הכיסוי וההשתתפות העצמית ופרטים נוספים שקל מאוד להשוות ביניהם (עוד על: השוואת ביטוח). ב – 2021, מתברר שלא רק שישראל היא שיאנית עולמית בכפל ביטוחי בריאות, אלא גם שהרפורמה המצוינת שהנהיגה סלינגר אפשרה לחברות הביטוח להמשיך ו"לחגוג" על גבם של המבוטחים, המחזיקים ביטוחי בריאות כפולים בשווי של מיליארדי שקלים בכל שנה. באוקטובר 2021 יוצאת לדרך עוד רפורמת בריאות, הפעם בהנהגתו של הממונה הנוכחי על רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון ד"ר משה ברקת. הרפורמה מגיעה על מנת להילחם בבזבוז המשווע, כאמור, בסכומים של מיליארדי שקלים בכל שנה, בכפל ביטוח בריאות.

מה מצבנו בתחום ביטוחי הבריאות?

בישראל של שנת 2021, מעל 60% מכלל משקי הבית מחזיקים בביטוח בריאות פרטי, ויותר מ – 54% מכלל משקי הבית בישראל מחזיקים בביטוח בריאות פרטי מטעם חברות הביטוח לצד ביטוח בריאות החובה שכל אזרח ישראל מחויב וזכאי לו (זה הביטוח הבסיסי שעלותו משולמת היישר מתלוש המשכורת שלכם) ושירותי בריאות נוספים (שב"ן) המרחיבים את סל הזכויות של כל מבוטח מטעם קופת החולים שלו. רק 8% מכלל משקי הבית בישראל אינם מחזיקים שום סוג של ביטוח פרטי, לא מטעם קופת החולים (הביטוח המכונה שב"ן) ולא מטעם חברות הביטוח. מחקר בקרב מדינות ה – OECD שבוצע לפני כארבע שנים ואסף נתונים בנוגע לביטוחי בריאות כפולים גילה כבר אז שישראל נמצאת בראש הרשימה בתשלום כפול עבור ביטוחי בריאות – עם 83.1% מכלל האוכלוסייה שמחזיקה בביטוחים כפולים. זו הייתה קפיצה של מעל 20% במספר המשקים המחזיקים בביטוחי בריאות כפולים ביחס לנתונים שנאספו בשנת 2000, ובבירור המספר הגדול ביותר בקרב המדינות שנבדקו: באוסטרליה, המדינה שהגיעה למקום השני והלא מכובד, נמצאו רק 43% מכלל משקי הבית שמחזיקים בביטוחי בריאות כפולים, בקנדה כתוצאה מניהול שמקדם את טובתם של האזרחים – אפס מקרים של ביטוחי בריאות כפולים.

עיקרי הרפורמה החדשה

הרפורמה שתעבור כעת עוסקת בצמצום ההיקפים של תחומי הכיסוי בפוליסות ביטוח הבריאות הפרטיות המוצעות על ידי חברות הביטוח. הכיסוי בפוליסות יכיל אך ורק תחומים שאינם מכוסים על ידי הביטוחים הבסיסיים וביטוחי השב"ן של קופות החולים. במילים אחרות, כל ביטוחי הבריאות יהפכו מוצרים דומים מאוד למה שאנחנו מכנים "ביטוח קטסטרופות". הרפורמה תצמצם את ביטוחי הבריאות הפרטיים לשלוש קטגוריות בלבד: השתלות, ניתוחים, ותרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. כיסוי נוסף לבחירת המבוטח יהיה כיסוי עודף לניתוחים בישראל. אחד השינויים המשמעותיים שתחום ביטוחי הבריאות יצטרך להתרגל אליו הוא האיסור על מכירת כפל ביטוח בריאות (ובכלל) ללקוחות. סוכני ביטוח יחויבו לבדוק בעצמם את הכיסוי הביטוחי שכל לקוח מגיע איתו ולהציע לו עד 10% לכל היותר של כפל ביטוחי – ולא יותר מזה. שינוי מהותי שלישי שכלול ברפורמת ביטוחי הבריאות של ברקת הוא האיסור על הצעת מחירים זולים לתקופת הביטוח הראשונית, מה שמכונה "אשליית המחיר הזול" המוצע ללקוחות. כשלקוחות רוכשים ביטוח בריאות הם בדרך כלל נמצאים ממילא במצב של עודף מידע שהם מתקשים לנתח. ההצעה למחיר זול בתקופה הראשונה מהווה לא יותר מאשר הסחת דעת, עם עליית מחירים כשהלקוח כבר קשור למוצא ואינו יכול לשקול באופן אובייקטיבי, אם ירצה לשלם את המחיר החדש.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל המלצה או חוות דעת בכל הנוגע לכדאיות מוצר או חברה ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי מכל סוג שהוא בתחום כזה או אחר.