למה אנחנו צריכים ביטוח חיים?
ביטוח חיים: רלוונטי בעבור כל אדם שבני משפחתו תלויים בו כלכלית היכולת להבטיח את שלומם וביטחונם של בני המשפחה במקרה של מוות הוא מוגבל למדי,…
בתחילת אוקטובר נכנס לתוקפו התו הירוק החדש, וכמעט שני מיליון ישראלים נותרו ללא תו ירוק.
כשבועיים קודם לכן התכנס קבינט הקורונה ודן בשורה של הגבלות נוספות שנועדו לעודד את ציבור הישראלים להתחסן, ביניהן תוספת לעלות הביטוח עבור שירותי בריאות ציבורית בישראל למי שאינם בעלי תו ירוק.
בישראל קיימת מערכת נהדרת של ביטוח בריאות ממלכתי, במסגרתה מבוטח כל אזרח ישראלי והוא זכאי לקבל שירותי בריאות מקיפים מבדיקה שגרתית של רופא משפחה ועד ניתוח מורכב. העלויות הן זניחות והתשלום פרוגרסיבי, כחלק מסל התשלומים לביטוח הלאומי.
מי שמרוויח יותר משלם יותר אבל כולם נהנים מאותם שירותי בריאות מקיפים.
בעוד לא בכל מדינות העולם נהוגה מערכת בריאות המאפשרת טיפולים ללא עלות לכלל האזרחים, כאן בישראל התשלום המינימאלי עבור ביטוח בריאות ממשלתי עומד על 104 ₪.
התשלום הוא תשלום חובה והוא מנוכה מן השכר ברוטו על ידי המעביד. מי שלא עובדים מחויבים בתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות באופן עצמאי.
לאחרונה, מתוך ניסיון לעודד את מי שאין ברשותם תו ירוק המעיד כי הם מחוסנים או מחלימים ממחלת הקורונה, נשקלו צעדים וסנקציות אל מול אוכלוסיית הלא מתחסנים, ובין השאר הוצע לייקר את פרמיית ביטוח הבריאות המשולמת עבור הביטוח הממשלתי בישראל.
זה אינו הצעד היחיד שנשקל כעת על מנת לעודד חיסונים, אולם נשאלת השאלה בכמה צפויה פרמיית ביטוח הבריאות להתייקר וגם, האם אין היבטים של הפרת זכויות יסוד בצעד שכזה?
בחלק ממדינות אירופה מתקיים מערך רפואה ציבורית, באופן דומה לזה המתנהל בישראל.
במדינות שונות הפרמיה הביטוחית הנגבית מן המבוטח לא נקבעת על פי גובה ההכנסה שלו, אלא גם על פי מצבו הבריאותי.
הקביעה שזכתה לביקורת היא קביעת הפרמיה לתשלום עבור שירותי רפואה ציבוריים על פי משקל הגוף, מכיוון שאנחנו כבר יודעים באופן מובהק כי השמנת יתר היא מנבאת למחלות רבות, ביניהן מחלות כרוניות מורכבות המעיבות משמעותית על איכות החיים, כמו סוכרת, ומחלות קטלניות כמו מחלות לב וכלי דם.
אם כן, המודל של קביעת גובה הפרמיה לתשלום עבור שירותי רפואה ציבוריים הוא מוכר כבר בעולם ועל אף שלא יושם בישראל עדיין, אין זה בלתי הגיוני לשקול יישום שלו באופן שבו אנשים ששומרים על שגרת חיים בריאה ומשתמשים בשירותי הרפואה לעיתים רחוקות יותר, ישלמו פחות עבור שירותי הרפואה שהם צורכים ביחס למי שלא שומרים על בריאותם, והם "מבוטחים יקרים".
ניתן לשאול את השאלה, האם ניתן להשוות קבלת חיסון לשמירה על אורח חיים בריא.
עד כה, מדינת ישראל בחרה שלא לחייב את אזרחיה בקבלת חיסונים, לא כאלה שנועדו למשל למנוע את מחלת השפעת כמו גם לא את חיסוני הילדות שהעלימו מחלות קטלניות מן העולם.
בספטמבר התכנס קבינט הקורונה ודן בשורה של הגבלות פוטנציאליות נוספות למי שאין ברשותם תו ירוק.
בין האפשרויות שהועלו באותה הישיבה אפשר להזכיר מניעה של קבלת שירותי רפואה שאינם חיוניים או דחופים למי שאין תו ירוק, מניעת כניסה של מי שאין בידיהם תו ירוק למתחמים נוספים כמו קניונים שפועלים כיום על פי מתווה התו הסגול ואינם מחייבים הצגת תו ירוק, מניעת קיום שיעורי נהיגה ומבחני "טסט" למי שאין להם תו ירוק, ועוד.
כל אלה, כולל ההצעה לייקר את פרמיות התשלום עבור ביטוחי בריאות ציבוריים ללא מחוסנים, הם רעיונות שהיתכנותם נבדקת כעת ברמה התיאורטית, או במילים אחרות: ניראה שהקבינט עוד רחוק מפרסום המלצות הכוללות מחירים.
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל המלצה או חוות דעת בכל הנוגע לכדאיות מוצר או חברה ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי מכל סוג שהוא בתחום כזה או אחר.