SKN | האם חברות הביטוח יהפכו לבעלות בנקים? הצעת הרפורמה פותחת דלת לבנקים קטנים ולפעילות קריפטו

Or Shushan

נקודות עיקריות

• הצעת חוק חדשה תאפשר לחברות ביטוח ולמשקיעים מוסדיים להקים “בנקים קטנים” בישראל.
• הרפורמה נועדה להגביר תחרות, אך מעוררת אזהרות בנוגע לניגודי עניינים וסיכון לצרכנים.
• פעילות במטבעות דיגיטליים נכנסה לדיון ומוסיפה מורכבות רגולטורית.

מערכת הבנקאות הישראלית עשויה לעמוד בפני אחת הרפורמות המבניות המשמעותיות ביותר בעשורים האחרונים. ועדת המפעלים הציבוריים, בראשות ח”כ אוהד טל, החלה לדון בהצעת חוק שמטרתה להגביר תחרות באמצעות מתן אפשרות לשחקנים חדשים — ובהם חברות ביטוח — להקים בנקים קטנים. היוזמה, בגיבוי משרד האוצר, עשויה לטשטש את ההפרדה המסורתית בין בנקאות לביטוח ולהכניס פעילות בנכסים דיגיטליים למוסדות פיננסיים מרכזיים.

שבירת מודל ההפרדה

ישראל שמרה לאורך השנים על הפרדה יחסית ברורה בין פעילות בנקאית לפעילות ביטוחית. נציג משרד האוצר, אוהד מרדכי, טען בפני הוועדה כי הפרדה זו הופכת את ישראל לחריגה בהשוואה לכלכלות מתקדמות אחרות. הרפורמה מציעה להבחין בין בנקים גדולים לקטנים, לאפשר לבנקים קטנים גמישות תפעולית רחבה יותר, ולאפשר למשקיעים מוסדיים להיכנס לשוק.

לפי ההצעה, “בנק קטן” יוגדר ככזה שמחזיק עד 5% מסך נכסי המערכת הבנקאית. אם בנק גדול ישלוט בו — הוא לא ייחשב כקטן לפי ההגדרה. חברות ביטוח וחברות כרטיסי אשראי הציעו ליצור גם קטגוריית “מיקרו-בנק” עם תקרה של 1.2% מנכסי המערכת, כדי לאפשר כניסה כלכלית בת-קיימא.

עבור חברות הביטוח, מדובר בשינוי מהותי. במקום להסתמך על בנקים לצורך מימון, קבוצות ביטוח יוכלו להשתמש בפיקדונות לקוחות כדי להעמיד אשראי ישיר. גופים מוסדיים גדולים כמו כלל ביטוח ופיננסים ואחרים עשויים להפוך לפלטפורמות פיננסיות היברידיות — המשלבות חיתום ביטוחי עם אשראי מבוסס פיקדונות.

חשש לניגודי עניינים

נציגי ציבור העלו חששות כי הרפורמה עלולה ליצור ניגודי עניינים מבניים. חברות הביטוח כבר מנהלות תיקי השקעות עצומים ומעמידות אשראי דרך ערוצים מוסדיים. מתן גישה למימון מבוסס פיקדונות עשוי להגדיל את המורכבות המערכתית ואף לרכז כוח פיננסי נוסף בידי גופים מעטים.

משרד האוצר ניסה להתמודד עם החששות באמצעות מגבלה של עד 2.5% מסך נכסי המערכת הבנקאית לחשיפה של חברת ביטוח בבנק. לטענת המשרד, ללא כניסת שחקנים מוסדיים יציבים פיננסית, תחרות משמעותית מול הבנקים הגדולים לא תתממש.

בנק ישראל הביע הסתייגות ממסגרות רישוי מדורגות. נציגת הבנק, סימה שפיצר, הזהירה כי בעולם הרגולציה הבנקאית נעה לכיוון רישוי אחיד ולא למודלים מפוצלים. עם זאת, חברי הוועדה הביעו עניין בבחינת מודל רב-שכבתי שיאפשר כניסה וחדשנות.

הקריפטו נכנס לתמונה

שכבה נוספת של מורכבות נובעת מסעיף בהצעת החוק שמרחיב את סמכויות הבנקים לבצע פעולות “קנייה ומכירה” — מה שעשוי לאפשר לבנקים קטנים לפעול גם במטבעות דיגיטליים. הסעיף נוסח בעקבות דרישות משפטיות להבהיר את סמכות הבנקים במסחר בקריפטו.

נציגי תעשיית הקריפטו הזהירו מפני ניגוד עניינים מובנה אם בנקים גם יסדירו גישה למערכת הפיננסית וגם ישתתפו ישירות במסחר. מבקרים טוענים כי תפקיד כפול כזה עלול לפגוע בפלטפורמות קריפטו עצמאיות. מנגד, תומכי הרפורמה מדגישים כי בהירות רגולטורית חיונית, והדרה של בנקים משוק הנכסים הדיגיטליים עלולה להגביל חדשנות.

השלכות אסטרטגיות קדימה

אם תאושר, הרפורמה עשויה לעצב מחדש את הארכיטקטורה הפיננסית של ישראל. חברות ביטוח יקבלו גישה למקורות מימון זולים יותר, יגוונו את מקורות ההכנסה שלהן ויתחרו באופן ישיר יותר בבנקים. הצרכנים עשויים ליהנות מתחרות מוגברת, אך השילוב בין ביטוח, בנקאות וקריפטו מעלה שאלות פיקוח וסיכון מערכתיות.

הוועדה צפויה להמשיך בדיונים בשבועות הקרובים. השאלה המרכזית היא האם המחוקקים יעניקו עדיפות לדינמיות תחרותית — או לזהירות רגולטורית. ההכרעה תקבע האם מדובר בהתפתחות מבוקרת — או בשינוי מבני עמוק בנוף הפיננסי הישראלי.