MGAs במספרים: עסקים מאפשרים, MGAs שאינם מקושרים מניעים צמיחה
MGAs במספרים: השפעתם של עסקים מאפשרים על שוק הביטוח במהלך השנים האחרונות, בתחומי ביטוח שונים, ניתן להבחין בהשפעה ההולכת וגדלה של MGAs (Managing General Agents)…
כלל ביטוח ממשיכה להחזיק נתח משמעותי באלקו בע”מ למרות שהחברה נסחרת בדיסקאונט עמוק לשווי הנכסי שלה.
מניית אלקו נסחרת בכ-39% מתחת לשווי הנכסי הנקי שלה, תוך ביצועי חסר משמעותיים מול השוק הישראלי הרחב בשנים האחרונות.
מבקרים מטילים ספק האם השקעות כושלות, תשואות חלשות לבעלי המניות ושכר בכירים גבוה מצדיקים תמיכה מוסדית מתמשכת.
ההשקעה המתמשכת של כ-חצי מיליארד שקל מצד כלל ביטוח באלקו החזקות מעוררת מחדש דיון בשוק ההון הישראלי.
אלקו, הנשלטת על ידי האחים מייקי ודני זלקינד, פועלת זה שנים כאחת מחברות ההחזקה המרכזיות בישראל עם חשיפה לתשתיות, קמעונאות צרכנית, אנרגיה, נדל”ן ופעילות בינלאומית. עם זאת, למרות היקף וגיוון הנכסים שלה, מניית החברה ממשיכה להיסחר בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי המוערך שלה.
נכון לסוף השבוע האחרון, אלקו נסחרה בדיסקאונט של כ-39% ל-NAV, נתון שמדגיש את הספקנות המתמשכת מצד המשקיעים לגבי יכולת החברה להציף ערך מהחזקותיה.
גם פער הביצועים הפך לקשה להתעלמות. במהלך השנה האחרונה, שלוש השנים האחרונות וחמש השנים האחרונות, אלקו הציגה ביצועי חסר משמעותיים מול מדד ת”א-90, ופיגרה אחרי המדד בפערים רחבים.
למרות התוצאות הללו, כלל ביטוח מחזיקה בכ-12.33% ממניות אלקו.
ההשקעה מעלה שאלות רחבות יותר בנוגע לאופן שבו משקיעים מוסדיים מעריכים מבני קונגלומרטים בסביבת שוק מודרנית שבה המשקיעים מעדיפים יותר ויותר מודלים עסקיים ממוקדים, שקופים ופשוטים יותר.
חברות החזקה ברחבי העולם מתקשות לשמור על פרמיות שווי, במיוחד כאשר המשקיעים מזהים מורכבות עודפת, מבני ניהול חופפים או הקצאת הון לא יעילה.
למרות שאלקו לא חוותה את המצוקה הפיננסית שאפיינה בעבר קבוצות החזקה ישראליות אחרות, משתתפי השוק ממשיכים לשאול האם הדיסקאונט משקף סנטימנט זמני — או חששות מבניים.
מספר השקעות שביצעו אלקו וחברות הבת שלה בשנים האחרונות הגבירו את הביקורת.
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר הייתה רכישת נתח משמעותי מרשת הסופרמרקטים יינות ביתן, שלימים הוסבה לקרפור ישראל תחת המותג הצרפתי Carrefour.
ההשקעה הוצגה בתחילה כהזדמנות הבראה עם שאיפות להנפקה. אולם שנים לאחר מכן, קרפור ישראל עדיין זקוקה להזרמות הון נוספות וממשיכה לפעול ברווחיות נמוכה.
למרות שהשווי הפנימי שמיוחס לעסק נותר גבוה יחסית, הביצועים הפיננסיים בפועל טרם תמכו במלואם בציפיות הללו.
תחום נוסף שעורר מחלוקת היה התרחבות אלקו לעסקים שנתפסים בעיני חלק מהמשקיעים כחסרי מיקוד אסטרטגי, כולל פעילות בתי קולנוע ומיזמי אירוח יוקרתיים.
מבקרים טוענים שהשקעות אלו פיזרו את תשומת הלב הניהולית תוך יצירת ערך מוגבל לבעלי המניות.
הביקורת סביב אלקו קשורה גם לסוגיות ממשל תאגידי.
למרות ביצועי החסר של המניה, בכירים בחברה — כולל האחים זלקינד ומנהלים נוספים — קיבלו תגמול כולל של כ-14 מיליון שקל בשנת 2025.
עבור חלק מהמשקיעים, השילוב בין דיסקאונט מתמשך במניה, ביצועי חסר ותגמול בכירים משמעותי יוצר מתח סביב שאלת ההתאמה בין האינטרסים של ההנהלה לבין האינטרסים של בעלי המניות.
הדיון הופך חריף עוד יותר כאשר מדובר בכספי חוסכים מקרנות פנסיה וביטוח.
אלקו דוחה את הביקורת וטוענת כי השוק מתמחר בחסר משמעותי את איכות נכסיה ואת פוטנציאל הצמיחה העתידי שלה.
החברה הדגישה את החשיפה המגוונת שלה לתשתיות, נדל”ן, צריכה ופעילות בינלאומית, וכן הצביעה על תוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של כ-91 מיליון שקל כהוכחה לאמון ההנהלה.
לטענת אלקו, שווי השוק הנוכחי אינו משקף כראוי את החוזק הבסיסי של נכסיה או את ההזדמנויות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלה.
המצב סביב אלקו משקף סוגיה רחבה יותר בשווקים הגלובליים:
האם חברות החזקה מגוונות עדיין יכולות לזכות באמון המשקיעים בעידן המתמקד יותר ויותר ביעילות, שקיפות וביצוע ממוקד?
עבור משקיעים מוסדיים כמו כלל ביטוח, התשובה עשויה להיות תלויה בשאלה האם קונגלומרטים יצליחו בסופו של דבר לצמצם את פערי השווי ולהמיר פוטנציאל נכסי לתשואות עקביות לבעלי המניות.
עד אז, אלקו עשויה להמשיך לסמל את המתח הגובר בין שווי נכסי תיאורטי לבין אמון אמיתי של השוק.