SKN | האם הביטוח הלאומי ייאלץ לקצץ בקצבאות? הגירעון הגדל מעמיק את הלחץ על המערכת

נקודות עיקריות

• הביטוח הלאומי מתמודד עם פער הולך וגדל בין הוצאות הקצבאות להכנסות מדמי ביטוח, כאשר הגירעון מוערך כיום ב-6.4 מיליארד שקל.
• העלייה בהוצאות על סיעוד ונכות מגבירה את הלחץ על המערכת, בעוד שתחזיות מצביעות על אפשרות שמקורותיה המצטברים לא יספיקו כבר ב-2029.
• קובעי המדיניות בוחנים הגדלת גבייה, שינויים בכללי ההפרשות ואפשרות להתאמות בקצבאות, אך בשלב זה לא התקבלה החלטה על קיצוץ בקצבאות.

מערכת הביטוח הלאומי בישראל מתמודדת עם אתגר פיננסי הולך ומחריף, כאשר ההוצאות על קצבאות גדלות בקצב מהיר יותר מההכנסות מדמי ביטוח. לפי הנתונים שהוצגו בדוח שסופק, הפער הגיע כיום ל-6.4 מיליארד שקל, והעודפים שנצברו משמשים למימון הגירעון. תחזיות רשמיות המוזכרות בדוח מצביעות על כך שהמקורות הקיימים עלולים שלא להספיק עד 2029, מצב שיחייב את קובעי המדיניות לבחון אפשרויות מימון, גבייה ורמת הקצבאות.

הלחץ על הביטוח הלאומי בולט במיוחד בקצבאות הסיעוד והנכות. מספר מקבלי קצבת הסיעוד עלה מ-180,400 בשנת 2018 ל-384,500 בשנת 2025, בעוד שההוצאה על הקצבה גדלה מ-7 מיליארד שקל ל-21.1 מיליארד שקל.

גם קצבת ילד נכה התרחבה באופן משמעותי. לפי הנתונים שסופקו, מספר הזכאים עלה מ-75,900 בשנת 2020 ל-168,300 בשנת 2025, בעוד שההוצאה השנתית גדלה מ-2.84 מיליארד שקל ל-9.22 מיליארד שקל.

המגמות הללו ממחישות את האתגר המבני שמולו ניצבת המערכת. שינויים דמוגרפיים והתרחבות מעגל הזכאים עשויים להגדיל את ההוצאות גם כאשר הפעילות הכלכלית הכללית נותרת יציבה יחסית. ככל שיותר ישראלים מסתמכים על קצבאות סוציאליות ארוכות טווח, קשה יותר לממן את העלייה בהוצאות באמצעות מקורות ההכנסה הקיימים.

הגדלת הגבייה עשויה להעביר חלק מהנטל לציבור העובדים

אחת האפשרויות הנבחנות היא הגדלת גביית דמי הביטוח הלאומי או הרחבת בסיס הגבייה. הדוח מצביע על פערים משמעותיים בין קבוצות שונות. עובד המשתכר את השכר הממוצע משלם, לפי הנתונים המוצגים, כ-5,880 שקל בשנה בדמי ביטוח לאומי, לעומת 1,716 שקל לאדם מובטל ללא הכנסה ו-576 שקל לסטודנט או תלמיד לתואר שני הזכאי לכך.

משרד האוצר בחן בעבר שינויים במבנה הגבייה, לרבות הגדלת התשלומים בקרב אוכלוסיות שמשלמות כיום סכומים מופחתים. עם זאת, העלאת ההפרשות לשכירים ולעצמאים עלולה להגדיל את נטל המס הכולל ולהשפיע על התמריצים להשתתפות בשוק העבודה.

הדבר יוצר דילמה תקציבית מורכבת. הרחבת הגבייה יכולה לחזק את מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי, אך העלאה משמעותית מדי של התשלומים עלולה להכביד על משקי בית עובדים ועל עסקים.

קיצוץ בקצבאות הוא אפשרות, אך טרם התקבלה החלטה

האפשרות הרגישה ביותר מבחינה ציבורית היא הפחתת קצבאות או שינוי תנאי הזכאות. הפרשן הכלכלי מתן חודורוב הזהיר כי קובעי המדיניות יכולים, באופן עקרוני, להתמודד עם הפער באמצעות הגדלת הגבייה, צמצום הטבות מסוימות או שינוי בהוצאות על קצבאות. עם זאת, הוא הדגיש כי קיצוץ בקצבאות עלול לפגוע באופן לא פרופורציונלי באוכלוסיות פגיעות.

חשוב להדגיש כי התחזית לשנת 2029 אינה מצביעה על כך שהקצבאות ייפסקו באופן מיידי. היא מצביעה על נקודת זמן אפשרית שבה מקורות המימון הקיימים לא יספיקו עוד לכיסוי התחייבויות המוסד. במקרה כזה, הממשלה תידרש להחליט אם להגדיל את המימון הממשלתי, להגדיל את ההכנסות, לשנות את הקצבאות או לשלב בין כמה צעדים.

הדיון חורג אפוא מעבר למצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי. ההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות עשויות להשפיע על מצבם הכספי של משקי הבית, על התמריצים בשוק העבודה ועל היקף ההגנה הסוציאלית הניתנת לגמלאים, לאנשים עם מוגבלות ולאוכלוסיות פגיעות אחרות. ככל שההוצאות ימשיכו לעלות, השינויים בגבייה, בתנאי הזכאות ובמימון הממשלתי יהיו גורמים מרכזיים למעקב. ככל שההתאמות יידחו, כך עשויה להתגבר המורכבות של ההתמודדות עם הפער בעתיד.